 |
קשה להסביר דרך האינטרנט ובאופן לא אישי, אבל אנסה.
ראשית, אני לא אובדני, וגם בצבא לא הייתי, ומעולם לא טענתי כך. גם לא מול הקב"ן. כך שלא אוכל לספק תובנה לגבי נסיבות מותו של מי שהכרת, שהתאבד. אני חושב שתשובה לכך תוכלי לקבל מחבריו הקרובים ומשפחתו של אותו אדם.
ההימצאות היומיומית בתוך המערכת הצבאית זרקה אותי לסיפור של אחי באופן תמידי. בכל דבר טיפשי ושרירותי, בכל יחס מבזה של מפקדים לפקודים, בכל עוול ובכל מצב אבסורדי. כל מי שהיה חייל יודע שהדברים האלה קיימים בכל פינה בצבא, והם קשורים בשבילי לסיפור של אחי בצורה חד משמעית.
זה כמו פרסומות ה'פופ-אפ' ברשת, שנפתחות כשנכסים לאתרים. לא פיתחתי לי 'פופ-אפ בלוקר' כמו שיש בדפדפנים העדכניים.
ראי, אולי הייתי מפתח חסינות לזה עם השירות, אבל העובדה היא שפשוט הרגשתי שאני נרקב, וזה לא השתנה במשך 8 חודשים. סביר להניח שהייתי מסיים את הצבא, השאלה היא באיזה מצב ובכמה היאבקות ותחושת ריקנות. זו הייתי תקופה רעה מאוד עבורי. החל מהטירונות בה כמעט רצח אותי איזה מופרע, וכלה בקורס המאבחנים, בו חשדו בי שאני מתריס נגד הצבא, בגלל ששאלתי שאלות ענייניות בנושא איתור קשיים נפשיים במלש"בים (מיועדים לשירות ביטחון).
דבר זה גרר שיחות מאיימות ובסופו של דבר הפיל אותי מלהיות מאבחן-מראיין, אלא מאבחן-מאמת.
בעיניי היה לגיטימי שאבקש שיחרור, וכפי הנראה, צה"ל הסכים איתי ושחרר אותי. ואז התחלתי מחדש ושירתתי בש"ל. זה הסיפור.
מקווה שעניתי לך על השאלה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש