|
||||
|
||||
כפי שציטטת, יש התיחסות לתאגיד כאל אישיות מישפטית. השאלה היא מה קורה כשעומדת חברה בעלת אישיות מישפטית מול אדם בעל אישיות מישפטית. נדמה לי שכאן באה לידי ביטוי תפיסת עולמו של השופט. פסיקותיהם של דליה דורנר, אדמונד לוי ואהרון ברק שונות על פי תפיסות עולמם. אהרון ברק מאד "אמריקאי" בגישתו. אני מעדיף שבתחום הזה תהיה לשופט יותר השפעה של המישפט העברי שאינו מכיר בתאגיד. כל הנושא הזה של הגדרת קדושת הקניין צריך להיות מוגדר מחדש תוך הורדה בדרגה של האישיות המישפטית של התאגיד. אינני משפטן אך מבחינה לוגית נדמה לי שגם בלי חקיקה, יכולה המערכת המישפטית להוריד בדרגה את האישיות המישפטית של התאגיד ולו רק בגלל ה"ערבון המוגבל" שלו. זה כמובן יקרה כשהחברה שלנו תעבור שינוי מעמיק בתפיסת עולמה החברתית והדמוקרטית. שים לב לדברי לינקולן בזמן שהתאגידים היו פחות חזקים וטרנס לאומיים: I see in the near future a crisis approaching that unnerves me and causes me to tremble for the safety of my country. ... corporations have been enthroned and an era of corruption in high places will follow, and the money power of the country will endeavor to prolong its reign by working upon the prejudices of the people until all wealth is aggregated in a few hands and the Republic is destroyed.
— U.S. President Abraham Lincoln, Nov. 21, 1864 (letter to Col. William F. Elkins) Ref: “The Lincoln Encyclopedia”, Archer H. Sha |
|
||||
|
||||
אם לסכם את התגובה שלך, אז אתה לא מרוצה מהחוק הישראלי הקיים ("כל הנושא הזה של הגדרת קדושת הקניין צריך להיות מוגדר מחדש"). עד שהחוק יוגדר מחדש, אתה מצפה שבית המשפט יוכל, גם בלי חקיקה, לפסוק בצורה שיותר קרובה לתפיסת העולם שלך. כמו כן, אתה מזכיר שתפיסת העולם של ברק (ואולי גם של שופטים אחרים?) שונה משלך, והיית מעדיף שהיא תהיה יותר קרובה לשלך. תקן אותי אם אני טועה.. אני לא יודע עד כמה אתה צודק מבחינה משפטית (על כך שבית המשפט יכול להוריד בדרגה את המעמד של התאגיד ללא חקיקה). אבל נראה לי שהתגובה שלך ממחישה את הבעיות שדב דיבר עליהן. השופטים נבחרים בצורה שאין לציבור השפעה על תפיסת העולם שלהם. ועם זאת, אתה מצפה שהם "יתקנו" את החוק (שאתה לא מרוצה ממנו) לכיוון תפיסת העולם שלך. |
|
||||
|
||||
לא, אינני מצפה. אל תגזים. השופטים הם בבואה של החברה והיא עדיין מקדשת את הבעלות על איי.די. בי. כמו הבעלות שלך על הרכב שלך. בית המישפט איננו יכול להוריד שום דבר בדרגה. מתי יש חשיבות לתפיסת עולמם של שופטים? כשעומדת בפני השופטים בעיה המעמתת קניין של תאגיד לעומת קניין של פרט מסויים או אחת החרויות שלו, או כל עימות שבו שני הצדדים "צודקים". לציבור יש השפעה על השופטים רק שהיא איננה מחושבת על פי תוצאות הבחירות. ל"ציבור" לא צריכה להיות השפעה על השופטים. לציבור גם אין יותר מדי השפעה על "הציבור". במילה "הציבור" אני מתכוון לביטוי של הציבור בכנסת. |
|
||||
|
||||
הסיומת שלך בעניין ההשפעה היא טיפה מבלבלבת, לא ירדתי לסוף דעתך.. אני אגיד מה דעתי, כדי לסיים את הדיון (מהצד שלי). אני חושב שהמצב הראוי והדמוקרטי הוא שהכנסת מגדירה את הקווים המנחים בעניין זכויות התאגיד לעומת זכויות הפרט. וביהמ''ש פוסק על פי קווים מנחים אלו.תפיסת עולמם של השופטים צריכה להיות רלוונטית בעיקר בנושאים פחות עקרוניים ויותר לגופו של מקרה. בתגובה המקורית אמרת שיש לך ביקורת על בית המשפט בעניין זכויות התאגידים, ושבית המשפט גורם בפסיקותיו ל''פגיעה אנושה באותן זכויות אזרח''. התיאור הזה נשמע לי מוגזם. אבל אם אתה צודק, אז, בעיני, הבעיה היא בעיקר בחוק ופחות בבית המשפט. אני זוכר תקופה שהיתה ביקורת על ביהמ''ש בעניין עונשים קלים מדי לאנסים. גם אז, חשבתי שאם יש בעיה, אז היא בעיקר בחוק (כלומר, שהחוק צריך להגדיר אונס בתור פשע יותר חמור). בעניין השפעת הציבור, אני חושב שמכל הגופים בדמוקרטיה דווקא בית המשפט הוא הגורם הכי פחות נתון להשפעת הציבור, ויותר מושפע משיקולים אחרים. הייתי מעדיף שהוא ישאר ככה. דרך אגב, זה יהיה מעניין לשמוע על משפט ספציפי שנערך בארץ, בתקופה האחרונה בעניין שהעלת. כי עד עכשיו הפתיל הזה היה מאד תאורטי. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |