 |
|
 |
||
|
||||
 |
כמדומני ישנו תקדים דומה ביהדות, כאשר תלמיד חב חובת גלות, רבו גולה איתו. לצערי אינני זוכר את המקור. יש לכך חשיבות רבה לא רק בעניין הערבות ההדדית (לגרום לאדם להרגיש שלמעשיו יש השלכה על קרוביו ולהם לדאוג לו) אלא גם לשיקומו של הפושע, שספק אם יוכל להשתקם כאשר יגורש לבד. (זאת מבלי להיכנס להסתייגויות תש''חיסטיות לחוק) |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
(בערך באמצע המאמר, 'על אופי השיקום...'): תלמיד שגלה מגלין רבו עמו שנאמר 'ונס אל אחת מן הערים האל וחי'. ההסברים המצוטטים במאמר מדברים גם על המשך חייו (לא דוקא שיקום) של ההורג, וגם על אחריות מסוימת של הרב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה קורה לתלמידים האחרים של אותו רב? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהמשך הגמרא: 'אמר רבי יוחנן: הרב שגלה, מגלין ישיבתו עמו' (כי גם הרב צריך להמשיך ללמוד וללמד כדרכו, ולא ראוי לחיים פחות מתלמידו שרצח בשוגג.) אני משער שהתלמידים לא חייבים לגלות, הרי כל אחד יכול לעזוב את הישיבה כשירצה. אבל הישיבה גולה, ומי שרוצה להמשיך ללמוד דוקא מאותו רב צריך ללמוד בעיר המקלט. לא מצאתי בגוגל סיפורים בגמרא על רוצח מסויים, רק דיונים הלכתיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגמרא מלאה המון סיפורים מסוג זה. אני מניח בלי נדר שלא הובאו במקורות דוגמאות לביצוע (אולי אם הרב רצה לעזוב ממילא). האם אף אחד מאלפי תלמידיו של רבי עקיבא לא גלה? קשה להאמין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה אנשים כבר הורגים בשוגג? ותוריד את האנשים שגרמו למוות ברשלנות (מי שחפר בור בלי להקיף אותו בגדר, למשל), מי שגרם למוות באונס (דחפו אותו מהגג והוא נפל על מישהו), ומי שהרג בכוונה. הגענו לכמה עשרות בשנה (תאונות קטלניות, בעיקר). אבל לתלמידי רבי עקיבא לא היו מכוניות, אז זה עוד פחות. אני משער שמי שגולה הוא הרב ה'ישיר' של התלמיד, ולא ראש הישיבה. כי המטרה היא שהתלמיד יוכל להמשיך ללמוד כדרכו, והוא בד"כ לא לומד יחד עם ראש הישיבה. לגבי הביצוע - יש כמה תנאים. אחד מהם הוא שיהיה כהן גדול, כלומר - בית מקדש. לכן, בזמן הגמרא (ואפילו בזמן רבי עקיבא) כבר לא גלו. (לא יודע מה עשו במקום). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסיפורים על חכמים ותלמידי חכמים בזמן שהיה קיים המיקדש מעורפלים למדי. התנאי של היות כהן גדול, נותן לי את הסיבה להניח שכל הזכרת התנאי הזה היה כדי לקבור את המנהג שלא עמדו בו ממש אף פעם. חורבן הבית נוצל כדי לקבור את המנהג סופית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם ההגליה הייתה עונג להורגים בשוגג בלבד? ומה היה עונשם של רוצחים בכוונה תחילה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''עונש'', כמובן. טעות...אהמ...מעניינת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מוות, כמקובל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת שכך סברתי, אבל אם הסנהדרין אמורה לשפוט למוות בהפרשים של יותר מ-70 שנה... זה קצת מפתיע, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עונש המוות היה קיים בחוק, אבל (כמעט) מעולם לא מומש - גם אם נקבל את ההנחה שהשלטונות החילוניים למיניהם התירו בכלל לסנהדרין לדון אנשים למוות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אשר על כן שאלתי מה היה עונשם של רוצחים. והכוונה לעונש בפועל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איכשהו כשאני מצייר לעצמי את ארץ ישראל בתקופת השלטון הרומי, לא נראה לי שלא היו עונשי מוות. כבר אינני זוכר היטב, אבל נדמה לי שהסיפורים השונים על הסנהדרין נמסרו על ידי אמוראים כלומר, במאה ה-3 לכל המוקדם. אולי אני טועה. מכל מקום, ברור שהיתה חלוקת עבודה בין השלטון הרומי לבין החכמים לאחר חורבן הבית. אני מניח שהחכמים שאכן היו באמת חכמים, השאירו את העבודה המלוכלכת לרומאים שמצידם נהנו מהאוטוריטה רודפת השלום של החכמים. אגב, אינני מקבל את הניתוח שקשר את מרד בר כוכבא לחכמים ולרבי עקיבא למרות מה שכתוב בירושלמי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מאמין גם מאמין שהיו עונשי מוות, אני רק לא מאמין שמי שגזר אותם היתה הסנהדרין. על פי ויקיפדיה (http://en.wikipedia.org/wiki/Roman_governor), "the governor was the province's chief judge. The governor had the sole right to impose capital punishment, and capital cases were normally tried before him." גם בתיאור הנוצרי של משפטו של ישו (תיאור שמידת ערכו כמקור היסטורי אמנם מוטלת בספק) מסופר שפילאטוס הציע לחון לרגל חג הפסח את ישו או את הרוצח בר-אבא, כלומר הסמכות היתה בידו ולא ביד הסנהדרין.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קשה מאוד לדון רוצחים, או כל עבריינים אחרים שביצעו עברות שגוררות עונש מוות. צריך 2 עדים. צריך התראה. צריך שהעדים יעידו שהנאשם אכן הותרה ובכל זאת המשיך. לא בכל מקרה יש לך כאלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה פירוש "צריך התראה"? אדם שרוצח בהכרח "מתייעץ" עם מישהו קודם, או בהכרח יש מישהו שיודע קודם על כוונותיו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם יש שני עדים, מן הסתם מצפים מהם לצעוק לו "תפסיק לרצוח או שאותך לסנהדרין!". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, הבנתי. אני מניחה גם שהעדים צריכים להיות מהימנים ולהכיר היטב את הרוצח, ורצוי שהרצח יתבצע בפני רב ויכלול שבירת כוס לרגל חורבן הנרצח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פחות או יותר. הם גם צריכים לומר לו מה העונש הצפוי (סקילה). זו אחת הסיבות לקביעה שהחכמים עיקרו מתוכן את עונש המוות שנקבע בתורה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |