|
||||
|
||||
אינני בטוח שאני מבין את הדקויות של הדיון כולו. אני בעוונותי מטריאליסט, לאמור בסופו של דבר מה שקובע זה אם העובדה נכונה, כלומר אם יש משהו ממשי שעומד מנגד לטענה (האנושית). נדמה לי שיש כאן גם אידאליזציה של החשיבה המתמטית. אין טענות מתמטית קוהרנטיות וסדורות שהן בסופו של דבר טענות סרק, או שפשוט המציאות הוכיחה שהן אינן נכונות? אני למדתי כל השנים שמה שעמד ביסוד תורת היחסות הפרטית זה דווקא כן הניסיון החד משמעי של מיקלסון-מורלי. אינשטיין ראה זאת אחרת? יתכן. הוא בטח מבין בזה הרבה יותר טוב ממני. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |