בתשובה לדב אנשלוביץ, 01/12/01 18:15
 |
|
 |
||
|
||||
 |
האם יש בדבריך הנחה שה"הפסד שלהם מהמשחק" הוא איבוד חיי אדם חפים מפשע ? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כן. אבדות באנשים שלהם לוחמים ואזרחים. ההבחנה "חפים מפשע" אינה רלוונטית, כמו שלנו כואב אובדן חיים של לוחמים ולא לוחמים. (אגב, אלה ואלה אינם פליליים.) שוב אחזור על דברים שכבר אמרתי. במלחמת העולם השניה הופצצו ערי בריטניה ע"י הגרמנים. באותה תקופה לבעלות הברית לא הייתה יכולת להשיב באופן דומה כמו היכולת שנוצרה יותר מאוחר לקראת סוף המלחמה. תאר לעצמך שלבעלות הברית הייתה יכולת טכנית לבצע הפצצות מסיביות על ערי גרמניה כמו שעשו מאוחר יותר בדרזדן, ולגרום עשרות אלפי הרוגים אזרחים לגרמנים. האם בנסיבות כאלה הגרמנים היו תוקפים את לונדון וקובנטרי ? אני מניח שלא. הם היו פשוט עושים שיקולי כדאיות ולא היו מפעילים משחק כזה. ולהפך. תאר לעצמך שבזמן שהופצצה דרזדן, ונהרגו שם אם איני טועה ששים אלף אזרחים הייתה לגרמנים יכולת טכנית לתקוף את ערי בריטניה. האם הבריטים היו מקפידים על ביצוע הנקמה שלהם ? אני מניח שלא. שמירת חיי אזרחיהם הייתה עולה במשקלה על ספוק רגש הנקמה. אותו דבר לגבי היפנים. לו היה בידי ארצות הברית נשק גרעיני והיפנים היו מעריכים שבנסיבות של תקיפה האמריקאים לא יהססו להפעילו הם לא היו נכנסים כלל למלחמה. יש לך איזה שהוא ספק בכך ? זה אלמנטרי. זה נכון שיש אצל הפלשתינים מתאבדים, והם אולי מעריכים חיי אדם פחות ממה שמקובל בארצות מערביות. אבל הם לא טוטלים. הם נלחמים על טריטוריות ורוצים לסלקנו מכאן, אבל המטרה שלהם אינה אובדנם. אין שום קבוצת אנשים שזו מטרתה חוץ מכתות מטורפות. והם בפרוש לא כאלה. בהרבה דברים הם יותר הגיוניים מאתנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הערתך כי חיי אדם מוערכים פחות בחברה הפלשתינאית לא רק שמוטעית ביסודה היא, אלא גם מעידה עד כמה עמוק נטועה הגזענות בחברה הישראלית. צא ולמד את מורשתו של עמך שהקריב מאות אלפים מבני עמו למען ''רעיון'', בין אם זה במצדה, טרומפלדור, ורבים אחרים כמעט לאורך כל ההיסטוריה שהעדיפו למסור את נפשם על קיום מצוה זו או אחרת. אני שותף לדעתך שיש להפציץ ערים בגדה, אולם שלא כמוך, ברור לי מה יהיו התוצאות לכך ואני מוכן לכך שלא לומר מצפה להם. ''וכאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ'' (שמות א, יב). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני משווה את הפלשתינים היום למדינות המערב היום. מה שהיה בתקופות העתיקות אינו כה ברור, אבל בכל מקרה הנתונים שהבאת על אירועים בעם היהודי הם ממש מופלאים. איפה היו מאות אלפים ? במצדה או בתל חי ? על קידוש השם מתו מאות אלפים ? ובתל חי היה מקרה של התאבדות ? מניין אתה לוקח את כל השטויות האלה ? ואם לחשוב שחיי אדם מוערכים אצל הפלשתינים פחות מאשר מה שמקובל במדינות המערב הוא גזענות, אני חושש שאתה הלא גזעני היחיד בעולם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מקרה תל חי לא הובא כדוגמא להתאבדות אלא נמשל לפלשתינאים שאתה כל-כך מנסה לחסל. כמותו לא אכפת להם לתת נפשם למען רעיון ואף "טוב" יהיה אם כך. אגב, חירות מדינית אינה סיבה חדשה שיהודים מסרו נפשם עבורה: כמו בימי אנטונינוס פיוס (161), ספטימוס סוורוס (~200), ומרד פטריציוס בציפורי (352) שבהם יהודים רבים ידעו מראש שהם הולכים למות בקרב. בנוגע למוות על קידוש השם, כאן זה לא שיעור היסטוריה, אבל אציין שקידוש השם בימי הביניים היה בסדר יומו של בן-אדם בישראל, כמעט בכל ארצות מגוריו. ההשתוקקות לקידוש השם וההתלהבות אליו היו גדולות מאד ואף היו כאלה המתהדרים בדברי ר' עקיבא "כל ימי הייתי מצטער...מתי יבוא לידי ואקיימנו?" אינני בא אליך בטענות על גזענותך המושרשת עמוק כל-כך כיון שזוהי אינה נגע אלא חלק ממהותו של חלק נכבד בימין הישראלי כיום (מעטים במחנה זה אינם כאלה, עולה בראשי כרגע רק שמו של בני בגין) ואין בדעתי אפילו לנסות ולשרשה. ביקורתי מופנית כלפי אלא המכנים את עצמם שמאל או שמאל-מתון המהנהנים למשמע דעותיך החשוכות, וישנם רבים כאלה. הצלחת להעלות חיוך על שפתי כשניסית להצדיק את גזענותך ע"י שימוש במילה "עולם" בסוף תגובתך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל מה שיש לי לומר לך הוא שאתה עצמך גזעני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההתבוננות על הסכסוך כסיכסוך על טריטוריות משקף את המציאות באופן חלקי ביותר. אף שהדברים די ברורים מאליהם, אולי ארחיב על כך יותר מאוחר. רק אזכיר שבאירופה כבר לא נלחמים על טריטוריות. משום מה? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |