 |
הבעיה היא, שיש שם יותר מדי התיחסויות לשאלתך מקורית, וסיכומן הוא: שבמציאות הטוב והרע אינם אבסולוטים- כאשר מדובר בקבוצות גדולות של אנשים, ובדינמיקה של קב' אנשים המכות זו את זו באופן דואלי. יותר מכך השתמע מהתשובה שלי (ביחס למטאפורת ההכאה) שאנו מכים את הצד השני יותר, ושהצד השני הינו חלש מאיתנו לאין שיעור מלכתחילה.
באופן עקרוני:בסכסוכים פוליטים ובכל תחום אחר (היסטורי, אנתרופולוגי, משפטי) וודאי שלא מחפשים מיהו הרשע המוחלט ומיהו הטוב המוחלט. זאת, מכיוון שחוץ מעם הנאצים, ועם מטורפים מסויימים (כמו עם רצח אסף שטיירמן, או מנהיגי כתות למניהן)- זה אף פעם לא כך, וגם אז מנסים להבין את התופעה.
מאיפה אתה מצטט את חוקי הדיון האלה?- "בסכסוכים פוליטיים אנו מצווים.."
ובתשובה לשאלתך השנייה, בוודאי. גם בעלים מכים עוברים היום שיקום. ביחס להשוואה זו, יוצא שאנו צריכים לעבור שיקום- שתוצאתו תהיה , נאמר איתך, (שיקום מוצלח יהיה) שלא תקרא לפלשתינאים כולם אוייב.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש