בתשובה לאבי, 24/08/07 1:23
דיון מיוחד 455811
על מה בדיוק אתה מדבר בדבריך על "תמורה"? פליטי עין הוד שגרים בעין חוד קיבלו תמורה? ערבי שהיתה לו וילה בבקעה, עזב ב-‏1948 ורצה לחזור לרכושו ב-‏1949 קיבל תמורה? יהודי שעזב ב-‏1948 וחזר ב-‏1949 לא איבד את רכושו. מה פירוש במנותק מכל האירועים שקדמו לו? אני מדבר על פרטים ולא על ערבים. איזו תמורה קיבלו עקורי אקרית ובירעם? הרשה לי להזכיר לך שהמדינה שלנו ומערכת החוקים שלה בנויים על קדושת הקניין. אדם שקנה רכוש ויש לו תעודת בעלות- הרכוש הוא שלו. עד שלא נבין את זה לא נוכל גם לגשת לפתרון בעיית הפליטים ע"י תשלום פיצויים. מה שהנחה את המחוקק בחקיקת חוק נכסי נפקדים היה הרצון להשתלט על האדמות שננטשו על ידי הערבים שנמלטו או גורשו. על איזו תמורה אתה מדבר? אינני טוען כאן שלא היו צריכים לגרש את הערבים במלחמת השחרור; פשוט כדאי שנתייחס לאמת ולא לתעמולה.
דיון מיוחד 455818
איציק,

לא צריך לכעוס, רק להכיר את החוק לפני שמתפרצים. אני אישית לא מכיר את פליטי עין הוד, או את פליטי עקרית וברעם. לא בדקתי את חשבונות הבנק שלהם, ואני לא מכיר את הקושאן הפרטי שלהם.

אבל אני כן יודע שחוקי נכסי נפקדים קובעים פיצוי כספי לנפקדים. ראה לדוגמא את החוק הבא: http://www.nevo.co.il/Law_word/law01/313_006.doc

אם אני זוכר נכון, הענין עם עקרית וברעם היה אחר. התושבים טענו שהם קיבלו הבטחה שהם יוכלו לחזור לאדמותיהם, וההבטחה לא קויימה. לאורך כל השנים הציעו להם פיצויים, ו/או אדמות חלופיות, והם לא הסכימו.

ולסיום, קרקע הופקעה ומופקעת גם היום גם מיהודים. בכל מקרה שבו האינטרס הציבורי דורש פגיעה בקניין, אזי ההפקעה מאושרת. "אינטרס ציבורי" בעיני, יכול להיות "הקמת כביש חוצה ישראל" או "הבטחת התיישבות יהודית ברצף טריטוריאלי במדינת ישראל". זה בסדר לא להסכים איתי, אבל לפחות בו נגדיר את המחלוקת.
דיון מיוחד 455819
אינני שולט באתרי מישפט; ניסיתי להעלות את החוק לנכסי נפקדים תש"י ולא הצלחתי לכן אינני יכול להתוכח איתך. קראתי בעיתונות ראיונות עם ערבים שהיו בעלי בתים בירושלים עם תעודות קניין , והם לא יכלו לזכות בפיצויים. יתכן שרק תושבי ישראל זכאים לפיצויים וכאן הקץ'.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים