 |
|
 |
||
|
||||
 |
זה דווקא תיקון שלא מוכר לי, אבל ''נראה'' ב-א' סגולה באמת כבר איננו נשמע כלל ועיקר. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כן, על זה אני מנדנד לכל מה שזז באזור שלי. מי שאומר "נראָה לי" (בזמן הווה) זוכה מיד לתשובה "אז כנראָה זה נכון". למותר לציין, אני לא ממש טיפוס אהוד. את ה"שמונָה עשרה" עוד אפשר להבין, בגלל השבע עשרה והתשע עשרה שעוטפים אותו משני צדדיו, אבל מקור ה"נראָה לי" נעלם ממני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נראה לי שה''שמונה עשרה'' ב-נ' קמוצה קשור ל''עטיפתו'' - סביר יותר שזה קושי בהיגוי הנכון. לעומת זאת, המוזר לי ביותר הוא ''המאה השבע-עשר'', שפרופ' מסוים (שמו זרח מפרחוני) עוסק בה באינטנסיביות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"שמונֶה עֶשרה" יותר קשה להגיה מאשר "שמונָה עשרה"? לא בפי. אם כבר, הייתי מצפה להשמטת תנועה אחת לכיוון "שמונֶשרה". ושאלה לקוראים הדתיים: אתם, שתפילת שמונה עשרה היא מושג יסוד עבורכם, פטורים מהטעות הזאת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נתת בעצמך את ההסבר לשיבוש - נראה לי הסבר פונטי קלאסי. לעבריי ימינו כבר אין בעיה עם דיפתונגים, לכן כבר לא "צריך" לומר וִילדים (ואם הנסיבות ההיסטורו-לשוניות היו שונות, היינו יכולים לומר "נְראָי" בלי לכווץ ל"נראֶה"1). אבל פעמיים ברצף אותה תנועה זה כבר יותר בעייתי, כנראה. הסגול נוצר כשעוד הגו את העי"ן. השמטת תנועה אחת היא פתרון אחד, אבל החזרה לתנועת A גם היא פתרון, כנראה יותר נוח. 1 דיסקליימר: הכותב אינו בלשן, והאמור הוא ספקולציות חסרות אחריות. אבל, לאורן, האם באמת בזמן עבר יש לומר "נראָה"? הרי בגזרת השלמים הצורה היא זהה לעבר ולהווה - אם פונטית קרה שינוי בהווה, למה לא בעבר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אט טו, ירדן? בבניין הנפעל, גזרת השלמים, צורות העבר וההווה איננן זהות. בראשונה פתח, ובשנייה קמץ. אך לשאלתך המענייננת אין לי תשובה. אין לי מושג מדוע נִרְאַי הפך לנִרְאָה, בעוד נִרְאָי הפך לנִרְאֶה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |