בתשובה להאייל האלמוני, 14/08/07 16:40
 |
|
 |
||
|
||||
 |
באופן מדהים התשובה היא עדיין כן. הוא עיוור לגמרי, בקושי זז, מתקשה - או שמא לא טורח? - לעשות את הצרכים במקום המיועד לכך, הוא מאתגר אותי כל פעם מחדש במציאת איזה אוכל שהוא מוכן לאכול (נכון לתקופת חיים זאת: טונה לארוחת בוקר ופסטרמה דלת שומן בערב), והוא נבהל מדי פעם מרעשים אמיתיים או דמיוניים ומנסה להמלט בגמלוניות מעוררת חמלה/בוז/גיחוך בהתאם למצב הרוח שלי. מה שכן, אם מתעלמים מהפרווה שלו שנראית כמו סמרטוט רצפה ישן, הוא נראה כמו הרבה חתולים אחרים שאתה מוצא בכביש (אחרי שעברה עליהם משאית). ההבדל העיקרי הוא שהם פחות מסריחים ממנו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אז נאחל לו (בלי שום צחוק) שהכל יילך בקלות, ועכש''ז אפשר לצפות עכשיו לעדכון גם מל.ב.פ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פסטרמה דלת שומן? נו, אז לפחות אי אפשר להאשים אותו בחוסר מודעות בריאותית(-: | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יודע שזה נשמע דבילי, אבל הוא לא מוכן לאכול פסטרמה רגילה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שום דבר לא נשמע דבילי. אדם שיש לו בעיות בכבד, למשל, מזונות שומניים מסויימים עלולים לגרום לו לבחילה. ואולי באמת אין סיבה מיוחדת שזה לא יהיה ככה גם אצל יונק אחר (זאת רק הערה של פרשנות אפשרית, הכוונה איננה לפתוח פתיל על מחלות). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ליתר דיוק: נרצח. בלשון יפה קוראים לזה "הומת המתת חסד". כבר כמה ימים שהוא לא אכל ולא שתה בכלל, ואתמול הוא כבר לא הצליח ללכת. הגעתי למסקנה שכשאני אהיה במצב כזה אודה למי שיפטור אותי מהצורך לנשום, והחלטתי לעשות איתו חסד דומה. נא להמנע מביקורי תנחומים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משתתפת בצערך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תנחומי. (חתולי בית לא מתים, הם רק מתחלפים) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |