בתשובה להאייל האלמוני, 14/08/07 16:05
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אם הוא מגחיך את המשוררת כדי להקטין את משמעות הבגידה, השיר הזה שונה לגמרי בעיני (וכפי שאמרתי, פחות טוב). קח לדוגמא את שורת הסיום: בפרשנות המוטעית שלי היא באה בהקשר של אינטימיות חדשה עם אשתו שנבנית על הריסות האינטימיות הקודמת, ממש משתמשת באבני החורבות של האהבה הקודמת לבניה של משהו חדש, כפי שארכיאולוגים אוהבים להראות בכל מיני מקומות. עפ"י פרשנות המשוררת, כל השיר אינו אלא הצטדקות ומניפולציה שנועדה להוציא מהאישה העתידית וידויים על בגידות משלה. זה פחות מרשים בעיני כי עוצמת הבגידה (במשוררת, בסודות המשותפים שלהם, באינטימיות שהיתה להם) פחותה אם היא נועדה להשיג מטרה קונקרטית, שכן בנסיבות כאלה מה שהוא יאמר לאשתו אינו בהכרח מה שהוא באמת ירגיש. אולי מוטב להניח לאחרים לדבר על שירה. רצון חופשי, מישהו? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
המשוררת אמרה רק שמדובר בבגידה, *היא* לא טענה שתיאור העניין נועד להיות הצטדקות ומניפולציה, ולהשיג מטרה קונקרטית. גם לא נראה לי שבזה העניין. אבל כמובן, השאלה היא אם הוא סיפר זאת מרצונו החופשי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חולק, נכון שההצטדקות והמניפולציה אינם מרשימים, כלומר אני לא מתרשם מהדובר בשיר. אלא מאי, אני מתרשם מן השיר. שיר נחמד בתפיסתו רגע בחיים (נכון שבצורה מפורשת למדי כך שגם הדיוטות שכמותי יבינו) ורגע זה שווה שיתואר. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |