בתשובה להאייל החלמוני, 01/08/07 17:52
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כתבתי "כמעט כולן חושבות לעצמן." יוצאי הדופן הן בדרך כלל הדמויות הראשיות. זה לא רק הנווט משוגון שלומד להעריך את תרבויות המזרח, זה רוב הדמויות הראשיות אצלו - דרק סטרואן בטאי-פאן, פיטר מרלו בקינג-רט... כל האנשים ששווים משהו בהונג-קונג של נובל-האוס מדברים גם כמה ניבים סיניים. גאי-ג'ין עוד לא קראתי (עדיין בנובל-האוס), אז לא להרוס בבקשה. נ.ב: ברקת, אין לך משהו להגיד על הקפיטליסטיות המשתוללת של ג'יימס קלאוול? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
קפיטליסטיות משתוללות? -- שלך אותן הלום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"-- שלך אותן הלום." - זו חידה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני תהיתי, בסוף הבנתי שזה ''שלח אותן הלום''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אההה, אילוף הסוחרת... או במקור, The Taming of the Shrewd. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרבה קפיטליסטיות, אכן, אבל רק אחת משתוללת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה רואה, אני מתחיל לחשוב שאנשים באמת לא קוראים את התגובות שלך עד הסוף... אגב, גאי-ג'ין יושב אצלי על המדף לפחות שנה, ואני לא רואה איך אני מגיע אליו לפחות עוד שנה.. (מה שלא מפריע לי לקרוא ספרים אחרים בדרך. לא משנה מה סדר העדיפויות שאני מציב לספרים, תמיד אני עובד לספר אחר מהבא בתור ברשימה.. זה רק אני?) אגב 2, רוב הספרים שקראתי של קלאוול טובים למדי, אך לטעמי אף אחד מהם לא מתקרב לשוגון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל זה לא היה בסוף, זה היה בהתחלה. בזמן שקראתי את קינג-רט נהנתי מאוכל כמו שלא נהנתי ממנו אף פעם אחרת בחיים, אבל כן, שוגון היה הכי טוב בינתיים. טאי-פאן היה מאוד נחמד (אבל הסוף מאכזב [ובו-זמנית, הסצינה הממש אחרונה דווקא טובה, וכמעט מכפרת]), אבל לא כמו שוגון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו בדיוק דעתי על טאי-פן. (יש לי הרגשה שאם הייתי קורא אותו לפני שוגון הייתי מעריך אותו יותר ונהנה יותר.) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד כמה זיהית את מהלכי הגו שהוא מתאר שם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא זוכר מהלכי גו, אז כנראה שלא זיהיתי בכלל. ספר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי את הספר מ מ ש מזמן, כך שזכרוני קצת מעומעם בעניין, אבל היה שם לפחות תיאור אחד, אא''ט, של גיבור הספר המבקר מורה קשיש שלו בכלא, משחק אתו גו, והם מעבירים זה לזה מסרים באמצעות המהלכים במשחק. נדמה לי שהמורה ביקש ממנו כך להרוג אותו, והגיבור אכן עשה זאת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה משיבומי של טרווניאן, לא של קלאוול. עד כמה שאני זוכר אין שום איזכור של גו בספר הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא קרה בטאי-פאן ולא בשוגון, אז זה בוודאי קרא בגאי-ג'ין, שאותו אמרתי שלא קראתי עדיין. הרסת לי. תודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 454462 החלמוני צודק, אתה יכול לקרוא את גאי ג'ין ללא דאגה (וגם שיבומי מומלץ). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לטעמי, מלך עכברוש הוא הטוב ביותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה מהם כבר קראת? אני לא יכול לחשוב עליו כעל באותה הליגה כמו טאי-פאן ושוגון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי את כל הספרים שתורגמו לעברית (ואת התרגום שלו לסאן טסו באנגלית). פחות בומבאסטי מטרילוגיית בית האצילים ושוגון, פחות דרמטי מסופה, אבל לטעמי יותר מעורר מחשבה והזדהות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע אילו תורגמו לעברית. פרט? (לפי ההודעה שלך, אני מנחש שכולם מלבד The Children's Story?) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסתמך על וויקיפדיה. ג'יימס קלאוול [ויקיפדיה] תורגמו: מלך עכברוש, טאי־פאן, שוגון, בית האצילים, סופה וגאי ג'ין. לא תורגמו: The Children's Story, Thrump-O-Moto ו-Escape. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני מאשרת על סמך ידע מקצועי (אבל עדיין לא מתה על ויקיפדיה). | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |