|
||||
|
||||
יש לי את שני הספרים. קראתי גם את הביקורת של טרנר על דייויד אברהם. גם אם תנטרל את נקודות הביקורת מעבודתו של אברהם, תראה שיש בטענותיו של אברהם ממש. אני מסכים עם 99% מטענותיו של טרנר. בדרך כלל מתייחסים לבעלי ההון כנציגי התעשיה הכבדה או התעשיה החדשה-א.ג.פארבן וסימנס. יש גם את המיגזר הפיננסי שמשום מה לא התייחסו אליו. מי שעל פי סיפרו של טרנר דחף להסכם בין פאפן להיטלר היה קורט פון שרדר מדויטשה בנק- עמ' 42-44 בספר. טרנר אינו מנתח את המבנה הפוליטי של מפלגת המרכז של פאפן וקשריה להון; היא בפירוש היתה מפלגה שיצגה את האינטרסים של בעלי הון שהחזיקו אותה. בקטע האמור של ינואר 1933 נוצר מצב בו הכוחות שעמדו מאחורי מפלגות הימין, החליטו למרות החשדנות כלפי היטלר, הן חייבות לנצל את האלקטוראט שלו כדי לבלום את עליית הקומוניסטים כי העריכו שהמפלגה הנאצית עברה את השיא והיא רק תרד. |
|
||||
|
||||
הבעיה היא ה"א הידוע. יש הבדל בין "אילי הון עזרו להיטלר" לבין "אילי -ה-הון עזרו להיטלר". תמיד יש קשר בין הון לשלטון, ובהחלט היו כמה אילי הון ואנשי תעשיה שריפדו את המפלגה הנאצית בשעותיה הקשות. האם נובע מכך ש: 1. חלק משמעותי מן הקפיטליסטים הגרמניים סייעו למפלגה הנאצית? 2. האם יש משהו "מהותי" להון ולהתנהלותם של אילי הון שגרם להם לתמוך במפלגה הנאצית? עד כמה שזכור לי מן הספר של קרשאו, מעטים מן הקפיטליסטים התלהבו מהיטלר ומן המפלגה שלו. אבל זו השאלה השניה שמטרידה אותי יותר. האם יש משהו מהותי בהתנהלות של קפיטליסטים שהפך אותם לשמרנים? או לליברלים? או לדמוקרטים? או לאוטוקרטים? אני לא השתכנעתי. זה נראה לי כמו נסיון להחליף את ההסטוריה במיסטיקה . |
|
||||
|
||||
אינך מתייחס למה שכתבתי. אני מתייחס לפעולה הקריטית של הטלת הרכבת הממשלה על היטלר ואתה מדבר על סיוע כללי למפלדה הנאצית. הקאפיטליסטים יכלו לא להתלהב אך להניח את כובד מישקלם כדי שיוטל על היטלר להרכיב ממשלה או להתנגד לכך. |
|
||||
|
||||
כלכלני האוצר! איך לא חשבנו על זה לבד. |
|
||||
|
||||
נכון, בדיוק כך. בצעירותם הם היו במשרד האוצר הגרמני. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |