|
||||
|
||||
אני לא מבין את הגאווה הגדולה בלא להכיר את דמותה של נינט. לא קיימת התהדרות מוצדקת בבורות. זה כמו שהמאותגרים מתמטית גאים בחוסר יכולתם לאחוז באחוזים, למשל. בתוך עם ישראל אנו יושבים וצריך להכיר לכל הפחות את הנושאים שעומדים על הפרק בעידן שלנו, והרי קל יותר להחשף מאשר להמלט. אני למשל ודוגמא, חסר טלביזיה ואפילו מחשב אין לי(אבל בעבודה יש ויש) ועדיין שוקד להתעדכן על הקורה בציון ובגולה. בזמן האחרון, אגב, כלום מדברים ברגש רב על מלחמה עם איראן. ואני שואל - נינט ויהודה עדיין מזדעדעזים ? |
|
||||
|
||||
את הגאווה באי הכרת "נינט" גם אני לא מבין. לא הבנתי מדוע *צריך* "להכיר לכל הפחות את הנושאים שעומדים על הפרק" אפילו כאשר מדובר בקשקושי סלבריטאים ורכילות צ'ל-אביבית. מה חסר לו לאזרח שלא שואל את עצמו אם "נינט ויהודה עדיין מזדעדעזים"? באיזה מובן הוא אדם/אזרח/יהודי/ישראלי חסר? |
|
||||
|
||||
אף פעם לא צריך להתבייש בידע עצמו, אבל באופן השגתו - בטח ובטח שאפשר להתבייש. אני לא אתבייש לדעת מה בדיוק התהליך שעוברים אנשים שעפים מהאוניברסיטה, אבל אם גיליתי את זה על ידי כשלון שלי עצמי, ולא על ידי שמיעה מחבר (למשל), תהיה לי סיבה להתבייש. כשזה מגיע לידע רחב ומקיף בנושא לא חשוב כמו חייהם של סלבריטאים, אין הרבה דרכים שאפשר להשיג את הידע הזה, ולכן הידע עצמו כמעט ומהווה אינדיקציה לדרך השגתו, ולכן הינו מקור פוטנציאלי לבושה. (אבל קיימת האפשרות שהיית מאושפז בבית חולים, עם טלוויזיה דלוקה מולך ובלי יכולת לזוז או לדבר, אז זה לא 100% במקרה הזה.) |
|
||||
|
||||
הם או-טו-טו מתחתנים! |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |