בתשובה לmousomer, 24/07/07 7:58
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ושנית, היו גם היו מטוסי קרב נגד מפציצים. לאמיתו של דבר, עד פיתוח המוסטנג והכנסתו לשירות, היו בעיות עצומות לבעלות הברית בהפצצות יום, כי לא היו מטוסי קרב מלווים והמטוסים הגרמניים טבחו לא פעם במפציצים. הייתה לגרמנים יותר בעיה בהפצצות לילה, מול חה"א הבריטי, שטס בעיקר טיסות לילה; אבל גם שם היו להם לא מעט מטוסי קרב. החזית הרוסית, והמאמץ הכושל של גרינג באזור הפלישה ובפעם האחרונה בקרב הבליטה, סילקו את האיום הזה; אבל די מוסכם שבתחילת 1944 למפציצי בעלות הברית לא היו חיים קלים מעל גרמניה לא רק בגלל הנ"מ, אלא גם בגלל מטוסי היירוט - והיו טקטיקות שנועדו להתגבר על זה, החל מזרם המפציצים וכלה ב'חלונות' לבלבול המכ"ם הגרמני, כך שהגרמנים לא ידעו לאן לשלוח את מטוסי היירוט. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
(כדאי לפרש ולומר ש"חלון" היה שם הקוד של הבריטים למה שהיום אנחנו מכנים "מוץ": פסי אלומיניום דקיקים באורך חצי גל של קרינת המכ"ם, שנועדו לשבש את פעולת המכ"ם על ידי הרוויית ההחזר ויצירת תמונה "מרוחה" של מטרות מדומות אין-ספור על המסך של מפעיל המכ"ם. מוץ [ויקיפדיה]) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתאר לעצמי שגם זה ישנו בויקי אבל אני קצת מנוע כרגע: חשבתי שהמכ"מ היה המצאה בריטית. גם לגרמנים היה מכ"מ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן (אחרת, לשם מה להשתמש במוץ? :) ) הספר של ר. ו. ג'ונס "מלחמה סודית ביותר" (אני קראתי אותו באנגלית, אבל הוא גם תורגם לעברית) נותן סקירה מאוד מקיפה על תולדות המכ"מים הבריטים והגרמניים וטכנולוגיות נוספות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולא רק לגרמנים שהיו מתקדמים מאוד במכ"ם, אלא גם לצרפתים, לרוסים, לאמריקנים (שמעת על מחדל המכ"ם של פרל הרבור?) ונדמה לי שאפילו להונגרים. האנגלים פשוט הגיעו ראשונים במרוץ צמוד מאוד. היה הבדל מסויים בשימושים שעשו הצדדים השונים במכ"ם. האנגלים השתמשו בו תחילה לאזהרה מוקדמת והפנייה של מטוסי יירוט אל מפציצים גרמניים בעוד הגרמנים השתמשו בו לכיוון אש נ"מ אל המפציצים הבריטיים (קו קאמהובר המפורסם). אאל"ט היו אלו שוב בעה"ב (ארה"ב ובריטניה) שהקדימו במרוץ לבניית מכ"ם מוטס וזה קרה עוד במהלך המלחמה. אני חושב שכבר ב-1942 היו מכ"מים במטוסי 2 הצדדים. ואפילו ידוע שהבריטים התמחו בשיבוש המכ"מים הגרמניים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני משתדל בדרך כלל לכתוב תגובות קצרות, וזה בעוכרי - אני לא מדייק בניסוח. הנקודה שניסיתי להעביר היא זו: הקצאת המשאבים בוורמאכט (הצבא הגרמני) היתה מאוד מאוד מאוד לא יעילה - והיא נעשתה פחות ופחות יעילה ככל שהמלחמה התקדמה וראשי הצבא נחלשו מול בכירי המפלגה. לגבי המטוסים - ההשקעה הגרמנית במטוסי סילון (בדלק, בכח אדם, בחמרי גלם) היתה אדירה. אבל המטוסים הללו נכנסו לשירות בשלב שבו כבר לא היתה יכולת לגרמנים יצור משמעותית - וזה בהחלט הזיק למאמץ המלחמה הגרמני. בעניין היירוט - שיטת הניהול של גרינג (שהיה ראש חיל האוויר) כללה האלהה של טייסים "כוכבים". הוא בפירוש תגמל טייסים על פי מספר ההפלות של מטוסי קרב. מטוסי הסילון הספורים שלו, למשל, יכלו (בתיאוריה) להפיל מפציצים מבלי שמטוסי הקרב שמלווים את המפציצים יספיקו להתערב. אבל זה לא קרה. טייסי הקרב הסילוניים של גרונג חונכו היטב והעדיפו במפורש להכנס לקרבות אוויר ולזכות בתהילה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |