|
זוכר שאמרתי שחוקים הם אוביקטיביים ואילו המוסר הוא סובייקטיבי? נראה שאתה מבין את הרעיון היטב. בכל מקום שאין הכרעה דדוקטיבית ישנה סובייקטיביות מלאה, משום שהגורם הסובייקטיבי, בהיותו בלתי מדיד פר-הגדרה הוא גם בלתי מוגדר במידת השפעתו -> ולכן כל דבר עליו ישפיע יוכל להיות מושפע ב 0% עד 100%.
כאן יצוין שהמדע הוא דדוקטיבי. עכשיו מיד תזעקו שהרי המדע הוא אמפירי! ובכן, זה כמובן נכון, אבל במסתמך על הנתונים *שהושגו במתודה אמפירית* הסקת המסקנות דדוקטיבית לחלוטין (גם אם היא סטטיסטית, שהרי הסטטיסטיקה דדוקטיבית).
יש לתחם עוד יותר את הדיכוטומיה בין הפוליטיקה (הסובייקטיבית) למדע (האוביקטיבי). המדע עצמו אובייקטיבי לחלוטין, מה שקראת לו "העולם המדעי", קרי, המדענים עצמם, כמובן סובייקטיבי לחלוטין. נזכיר, שאם פיזיקאי מאוהב, רק האדם מאוהב; הפיזיקה לא. בעולם הזה אין "כמעט"! ממש כאילו תאמר שאחד ועוד אחד הם "בערך" שניים.
|
|