|
||||
|
||||
ברנרד שו אמר שמוסר הוא מותרות של עשירים. |
|
||||
|
||||
פתגם איטלקי/יווני (איזה?) אומר משהו דומה - "First secure an independent income, then practice virtue." אני אוהב אותו. |
|
||||
|
||||
במחשבה שנייה זו טעות מוחלטת. רק מי שמספיק עשיר לעורכי דין ממולחים יכול לבצע פשעים בתחושת חסינות - ע''ע קצב. |
|
||||
|
||||
אינני יודע באיזה מובן הבנת את מה שברנרד שו אמר. דבריו היו ביקורת חברתית, הוא היה מהפביאנים-תיקונים הדרגתיים בחברה האנגלית. כונתו היתה שהעניים אינם יכולים לנצל את מה שהדמורטיה מאפשרת לעשירים. |
|
||||
|
||||
ודאי שזו הייתה ביקורת חברתית. איך אפשר להבין את זה אחרת? |
|
||||
|
||||
הנה איך שאני נהנה להבין את זה - אנשים מתנהגים בצורה מוסרית רק כשהאינטרס להתנהג בצורה לא-מוסרית איננו חזק מספיק. בשילוב עם תגובה 453146 ובגלל שחזרתי לאחרונה לצפות בסופראנוס, זה אומר לי - אם אתה הבת של טוני סופראנו, קודם תפסיק להנות מחיי המותרות שהכסף שלו מאפשר לך, תוציא בזעת אפך לחם מן הארץ, ורק אז תעביר ביקורת עליו. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |