|
||||
|
||||
הרבה ילדים למשפחה. שיעור הפלות טבעיות גבוה. תמותת תינוקות גבוהה. תמותת ילדים קטנים גבוהה. שיעור גבוה של מוות בלידה. מה לדעתך עשו לפני המצאת הגלולה? אה, ואשה שנמנעת מקיום יחסים מוכרזת כ"מורדת" ויוצאת בלא כתובה. ואגב, לגבי גיל 12 אני נדיבה. בקהילות ישראל במרוקו נהגו להשיא בנות בגיל 7-8, גם בתחילת המאה ה-201. בגיל 15 נערה נחשבה לראויה לזקן או אלמן. 1 ולממש את הנישואין בגיל הזה. |
|
||||
|
||||
מהיכן הנתונים לגבי השאת בנות בגיל 7-8 בקהילות במרוקו, ועל האחוזים שבהם נפוץ הנוהג הנ"ל? (אם זה קרה פעם במאה, אולי אין טעם לקרוא לזה "נוהג", אלא "כמה מקרי קצה"?) האם אין הדבר מנוגד להלכה (בת מצווה מגיל 12 ויום)? |
|
||||
|
||||
"הורים וילדים בהגותם של חכמי צפון אפריקה" של אליעזר בשן, הוצאת הקיבוץ המאוחד. זה לא קרה פעם במאה, אלה נוהג נפוץ ביותר. בת 15 כבר נחשבה לראויה לאלמן זקן עם ילדים. ומה שיפה, זה שנכון יש את ההלכה שאם בתוך 10 שנים אין ילדים, מתגרשים / הגבר לוקח אשה שניה? אז הפז"ם דופק כבר מהחתונה. כך שלבת ה-7-8 יש 10 שנים להכנס להריון - עד גיל 17. ואם היא קיבלה מחזור רק בגיל 15? ובכן, יש לה שנתיים להצליח. אגב, כבר הרמב"ם התריע ש"המשחקים בתינוקות" מעכבים את ביאת המשיח. אבל זה לא תמיד עזר. ההלכה, כבודה במקומה מונח, הורים לבנות צריכים לתת להן נדוניה בשביל חתן ראוי. וממילא הן לא מועילות המון כי הן הולכות למשפחת הבעל. כך שיש סיבה להקדים את חתונתן, שיהיו לעול קטן יותר. והרמב"ם נימק את העקיפה של ההלכה המפורשת, שדברים אלה יפים כשאנחנו בא"י ועשירים וטוב לנו. אבל בימינו הטרופים, כשאנחנו עניים ומסכנים ובגולה הדוויה, אין אדם יודע אם יהיה לו כסף להשיא את ביתו כשתגיע לפרקה, ולכן משיא אותה קטנה, אם יש לו כסף, העיקר שתנשא. |
|
||||
|
||||
איזו סיבה יש להניח שהיה לנשים אלה שיעור גבוה יותר של הפלות טבעיות מאשר בשאר האוכ'? בעבר הנקה ממושכת היתה גורם מעכב לכניסה להריון הבא. היום זה פחות תקף (רק המיתוס נשאר...), גם בגלל שלא תמיד ההנקה אכן ממושכת או בלעדית, וגם מפני ששינויים הורמונליים כלל-דוריים מנטרלים את הגורם הזה (למשל, גיל הווסת נמצא בירידה מתמדת, כנראה בגלל גורמים סביבתיים1). |
|
||||
|
||||
מדוע "כנראה בגלל גורמים סביבתיים"? במסגרת המשנה שבכתבה נאמר דבר נכון - כי "הסיבות לא לגמרי ברורות", ומוזכרות שם שתי תיאוריות. תיאוריה אחת היא הסביבתית, זו שאת כנראה רואה אותה כסבירה יותר. האמת היא שבמשך שנים התיאוריה השניה, זו הקרויה "האבולוציונית", היא שנראתה לאנשי המחקר כבעלת סבירות יותר גבוהה. ההגדרה שניתנה באותה מסגרת משנה - "התיאוריה השנייה - 'התיאוריה האבולוציונית' טוענת שתנאי החיים של הילדים שלנו כל כך טובים..." - אינה הגדרה טובה, לטעמי, משום שאינה אומרת הרבה ולמעשה אינה מסבירה במה מדובר. העניין הוא כזה: מאז תום מלחה"ע II, בעיקר בשנות השישים ועוד לפני שהנושא הסביבתי קיבל ממדים נרחבים ומדאיגים כפי שהוא כיום - השתנו מאוד התנאים התזונתיים באוכלוסיית העולם המערבי ובעוד אזורי עולם (במידה פחותה מאשר במערב). עקב כך נסתמנה לאורך השנים עלייה במשקל הממוצע של האוכלוסיה כולה, כולל קבוצת הגיל המדוברת - ילדות-התבגרות. משקל ממוצע גבוה יותר מצביע בד"כ על רמת שומן גבוהה יותר, אינדיווידואלית, וזו מביאה להופעה מוקדמת של הפרשת הורמון האסטרוגן, ובמינונים יותר גבוהים. וגורם זה - האסטרוגן (האסטרוגן ה"אמיתי", זה המיוצר בגוף עצמו, אולי יותר מאשר "חומרי ריסוס שיש להן תכונות...") - הוא - כך מקובל (מקובל היה, או מקובל עדיין, אלא שכיום מוסבת תשומת הלב יותר לנושאים הסביבתיים) - שהביא לירידה בגיל הופעת הווסת. |
|
||||
|
||||
נדמה לי שבאמת אין מידע מדוייק על שיעור ההפלות הטבעיות בעבר. עם זאת מקובל (אפשר לומר, במידה מסויימת - ידוע) כי בחברות שבהן אין שימוש באמצעי מניעה או שהשימוש בהם הוא בשיעור יותר נמוך (ובין השאר במגזר החרדי אצלנו), מופיעים כמובן יותר הריונות, ואחוז ההפלות הוא גבוה יותר לא רק במתאם עם מספר ההריונות אלא, כנראה, מעט יותר (ההסברים בעניין זה סובבים סביב "עייפות" האשה/הגוף/הרחם וכיו"ב, בסגנונות כאלה ואחרים, וכן גם, במינוח קצת יותר ריאלי - סביב עניין השינויים בצפיפות סיבי השריר שברקמת דופן הרחם עקב ההריונות, והתרופפות צואר הרחם עקב הלידות). לפני שנים הייתי עדה לשיחה בין מורה לביולוגיה ש"יצאה בשאלה" לבין כמה בנות (בהפסקה, לא במסגרת השיעור). היא סיפרה, להפתעתי (ולהפתעת הבנות, נדמה לי), פרטים מאוד אישיים על עצמה ועל עברה בחברה הלא-חילונית, ובין השאר נחרט לי מדבריה מין משפט כזה: "אצל כל הזוגות שחיים חיים טבעיים יש לנשים יותר הפלות...". ההנקה מהווה גורם מעכב להתעברות, אך לא במידה מוחלטת, ובחברות שבהן האשה לבושה - במידה פחותה עוד יותר. במקומות שבהם האשה אינה לבושה, או לבושה פחות מאשר בחברה המערבית ובחברה היהודית-מסורתית, והתינוק קשור עליה/אליה או נמצא בקרבתה הבלתי-אמצעית - התינוק יונק הרבה יותר פעמים (לפי תצפיות - כנראה, בממוצע, אחת ל-20 דקות), יניקות קצרות, לאורך היממה. דבר זה גורם לעליה ברמת הפרשת הפרולקטין, וזו מביאה לדיכוי יחסי של תהליך הביוץ. אשה מערבית, גם אם היא מיניקה הנקה מלאה ולאורך תקופה ממושכת, וגם אם היא מיניקה "עפ"י דרישה" - מספר ההנקות אצלה, לאורך היממה, יהיה, בד"כ, נמוך יותר. |
|
||||
|
||||
מהידוע לי, פרולקטין גבוה קשור ישירות להנקה בשעות הלילה. |
|
||||
|
||||
שאר האוכלוסיה? גם האוכלוסיה שמסביב התחתנה בגילאים האלה. וכשיש יותר הריונות, סטטיסטית, יש גם יותר הפלות טבעיות. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |