בתשובה לתשע נשמות, 20/07/07 18:29
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הדרך הפולמוסית שלך להראות שהתרבות שלנו היא אמיתית ואחרות -לא, היא לא יותר מתרגילים מילוליים. אתה גורר אימפריות שונות לויכוח הזה ומנסה באופן סכמטי ביותר להשוות אותן לעם שלא היה קיים כפי שאתה מצייר אותו- מאברהם אבינו. חלקים גדולם ממנו נטמעו בסביבתם וגרעין מסויים שרד. גם בתקופת המישנה, שבה אפשר היה להשתמש בפראזה "עם היושב על אדמתו", היו תהליכים שונים שהוציאו רבים מהכיוון שנתנו הפרושים לדת היהודית והיום אתה יכול אולי למצוא אותם כחלק מהפלסטינאים. נדמה לי שקראתי באיזה מקום שמבחינה גנטית -היהודים ולפחות חלק מהפלסטינאים הם אותו העם. מה לעשות, תהליכים היסטוריים שונים כוללים בתוכם גם המרות דת. אגב, מיתוסי הבריאה אינם מוקצים בעיני אף אחד; הם מיתוסים היסטוריים ולא יותר. אם אתה רוצה לדבר על אתוס משותף ותחושת סולידריות ואחידות בעם- אינני משתגע מהמצב בעם היהודי. תחושת הקשר והסולידריות שלי לחרדים איננה גדולה במיוחד בלשון המעטה. היסוד שיכול לצרף את כל הגרים במדינה הזאת לתלכיד מסויים, שיכול לקיים חברה בעלת איכויות אנושיות - איננו נראה לי מבטיח ביותר. אפשר לשיר ולזמר על התרבות היהודית שכולה אנושיות וההמשכיות וכד'. הביטוי שלה שנמצא חנגד עיני אינו משכנע באיכותו. צר לי אבל שלא כמו ראש ממשלתנו הארכי ספינר שרואה את עצמו כיהודי ולא כישראלי, אני דוקא רואה את עצמי ראשית כאדם, אחר כך כישראלי ורק אחר כך כיהודי. איך נסתדר ביחד? נדקלם שאנחנו יהודים אם נרצה ואם לא? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
התגובה האחרונה שלך נשמעת פסימית במיוחד. "צר לי אבל שלא כמו ראש ממשלתנו הארכי ספינר שרואה את עצמו כיהודי ולא כישראלי, אני דוקא רואה את עצמי ראשית כאדם, אחר כך כישראלי ורק אחר כך כיהודי. איך נסתדר ביחד?" אם אתה חושש מזה, איך תסתדר עם אזרח שרואה את עצמו קודם כפלסטיני ואח"כ כישראלי? אני הייתי מציע לך לנקוט בגישה של המגיב מתגובה 423240: להתחיל לדבר ולא להבהל. לא על כל דבר צריך להסכים, אבל רצוי קצת סובלנות לדעות אחרות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בעד לדבר ויש לי סובלנות לדעות אחרות. המיסגרת לדיבורים ושמיעת דיעות אחרות היא מדינה דמוקרטית. הצעת החוק להגבלת שימוש באדמות קק"ל רק ליהודים, יוצאת מהמיסגרת של המדינה הדמוקרטית. הצעת החוק של הכנסת מפלה באופן חמור חמישית מאזרחי המדינה. אתה שואל: "אם אתה חושש מזה, איך תסתדר עם אזרח שרואה את עצמו קודם כפלסטיני ואח"כ כישראלי". אני דורש קודם כל מעצמי- כאיש הרוב הדומיננטי, להרגיש קודם כאזרח המדינה ואחר כך כיהודי, ודאי שכאשר ראש ממשלה מתבטא כפי שמתבטא ומפלגתו מצביעה כפי שמצביעה, זהו מסר לחמישית מהאוכלוסיה שיש להם חלק מאד קטן במיסגרת הדמוקרטית והם צריכים לדאוג לעצמם כמיעוט מופלה. הייתי מציע להם ללמוד מהיהודים. היהודים בפולין לאחר מלחמת העולם הראשונה פנו לחבר הלאומים שידאג להם. הרבה פולנים התייחסו למעשה כאל בגידה. שכחנו קצת את ההיסטוריה שלנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איציק, אתה לוקח אתה הדברים שלי לכיוונים שכלל לא התכוונתי אליהם. אענה לך ובאותה הזדמנות אגיב גם לכמה מהמגיבים האחרים. לא טענתי שהתרבות שלנו אמיתית ושל אחרים לא. טענה כזו תהיה טענת הבל. יש בכל תרבות נקודות חיוביות ושליליות, ואף אחת מהן אינה "אמיתית" יותר מאחרות. טענתי שלנו יש תודעה לאומית ורצף תרבותי ארוך יותר מאשר לשאר העמים להוציא הסינים. אין להבין מכך שיש לנו עדיפות על העמים והתרבויות האחרים; תרבות עתיקה יכולה להכיל יותר נקודות שליליות מתרבות חדשה, או להפך. זו עובדה היסטורית שאין לה משמעות ערכית מיוחדת. מובן שהעם היהודי ותרבותו עברו שינויים רבים במהלך ההיסטוריה. מאז תקופת ההשכלה ובמיוחד בשניים-שלושה הדורות האחרונים חלה מהפכה רבתי בעם היהודי שעשויה בהחלט להעלות שאלות מהותיות יותר כמו האם עדיין ניתן בכלל לדבר על עם יהודי, ואם כן - האם הוא אכן משמר משהו מהעם היהודי ההיסטורי. זה נושא לדיון נרחב שאין לי כוונה להכנס אליו כרגע. לצורך העניין אני מתבונן בעם היהודי כפי ששרד עד לשואה באירופה (ואני מתעלם לצורך העניין מהשלכותיה הרחבות של המודרניזציה שם) ועליית יהודי ארצות האסלאם לארץ. העם הזה שימר לאורך השנים רצף של תפישה של עצמו כהמשכו האתני והתרבותי של העם היהודי שישב כאן בימי קדם. התפישה הזו היתה מוסכמת פנימית (כלומר הוא ראה את עצמו כך) וחיצונית (כלומר כך ראו אותו העמים האחרים). הרצף הזה הוא בעיני לב הענין. הרצף התרבותי התבטא במגוון של אפיונים תרבותיים שנשמרו לאורך הדורות. כך, למשל, יום המנוחה השבועי היה ונשאר יום השבת; לוח השנה היהודי היה ונשאר לוח השנה המבוסס גם על מחזור החמה וגם על מחזור הלבנה, והחגים היהודיים היו ונשארו אותם חגים; יהודים קראו לילדיהם באותם שמות מסורתיים של גיבורי המקרא ושל תקופת בית שני, קראו באותם טקסטים מקודשים וכן הלאה. רק כדוגמה - השבוע יחול צום תשעה באב. יהודים צמים בתאריך הזה כבר כאלפיים וחמש מאות שנה. זו המשמעות של רצף, בעיני. למיטב ידיעתי, העיראקים או המצרים אינם משמרים אף אלמנט תרבותי של אבות אבותיהם ובוודאי לא עשו מאמץ לשמור על רצף תרבותי איתם לאורך הדורות. כך גם לגבי מרבית העמים האחרים שהוזכרו כאן. אם תבוא ותראה לי שעם מסוים אכן שימר ומשמר את הרצף התרבותי והתודעה הלאומית שלו אז אתה יכול לצרף אותו אלינו ואל הסינים. כבר כתבתי לעיל שלא אכפת לי גם אם יש עוד 15 אומות עתיקות בעולם; אבל בשביל לטעון את זה צריך לבוא עם נתונים כלשהם. סביר מאד שהיו המרות דת בשני הכיוונים. בהחלט יתכן שאנחנו קרובים גנטית לפלשתינים - למרבה הצער זה לא עוזר לנו ולא להם. מיתוסי בריאה אליליים הם מוקצים בעיני כל מוסלמי דתי. יהודי שמאמין במיתוס הבריאה היהודי עלול לכל היותר להחשב לטיפש בעיני יהודים אחרים; מצרי או עיראקי שיאמין במיתוסים האליליים המצריים או הבבליים ייחשב לכופר מסוכן. לגבי המצב היום בעם היהודי, אכן כפי שכתבתי קודם התחוללה בו תמורה גדולה (בעקבות המודרניזציה וההשכלה ובמידה רבה עוד יותר בעקבות התפרקות או השמדת הקהילות ההיסטוריות, הנדידה לארה"ב והקמת המדינה). המצב הנוכחי מעורר גם אצלי שאלות כבדות לגבי עתידו של העם היהודי כעם. יתכן שנחזה במצב אבסורדי שבו דווקא הציונות שנועדה לפתור את בעייתו של העם היהודי תביא להעלמותו כעם וליצירת עם חדש. השאלה שאתה מעלה לגבי אפשרות יצירתו של אתוס משותף חדש היא שאלה קשה מאד. כרגע קשה לי להיות אופטימי לגביה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |