בתשובה להמסביר לצרכן, 13/07/07 12:02
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ולמה פוליטיקה היא לא חלק מהדרך בו ללמוד ולהכיר את העולם? למשל, דרך הפוליטיקה אתה מפגיש רעיונות מופשטים עם היום יום ואתה מעמת את התאוריה עם פן מסוים של המציאות החברתית-אנושית. נכון שיש כאן גם שאלה של מחיר (לפעמים כבד כמו במיקרה של ליסנקו) אבל יתכן ואין ברירה אחרת. אפילו אם יתברר כעבור כמה עשרות שנים שמפעל לימודי המיגדר הוא חסר תועלת, הרי שעדיין אפשר שהתרומה שלו היא בזה שגילינו שהלכנו בדרך ללא מוצא. כי אם אתה טוען "[ש]יש בעולם דברים...שיש להם קיום אובייקטיבי ונפרד (אותו מנסים לברר במדעים המדויקים/טכנולוגיים)" אז האם אתה אומר שברגע שביררת לעצמך מהו "העניין האובייקטיבי והנפרד" אז באמת הבנת אותו, ושאז הדרך בה למדת אותו כבר לא משנה ("מבחן התוצאה")? האם אתה חושב שבאמצעות " המדעים המדויקים" אתה יכול להגיע לידי *הבנה* של העולם, או רק לידי *ידיעה* שהיא חשיפה/גילוי של מאפיינים כלשהם (נניח שאפשר לייצג אותם מתמטית) של אותם דברים? אם אין "חשיבה נשית" או אין הבניה של חשיבה נשית בגלל ההסטוריה של השליטה הגברית על מרכזי הכוח והידע, אז חוג לימודי המיגדר הוא "תודעה כוזבת" (פער בין המציאות הממשית ובין איך שאנחנו חושבים על המציאות בגלל שזה כדאי לכל מיני אינטרסנטים) ואז חשוב לחשוף אותה. אפשר לחשוף אותה מבחוץ ע"י טיעונים כלליים על "חשיבה" או "היסטוריה." אבל אפשר לחשוף אותה גם מבפנים. אם הידע שלנו הוא תוצר של הבניה חברתית וכיום זה טריבאלי להראות שנשים דוכאו במשך ההיסטוריה, אז ברור שמאבק פוליטי (כמו שרורטי קורא לפמינזם לעשות) הוא מאבק לשינוי המבנים החברתיים שיוביל לתוספת קטנה לידע ולתפיסה שלנו את העולם. אם יש "חשיבה נשית" (היסטורית או ביולוגית) אז וודאי ששווה ללמוד אותה. אגב, מהי דעתך על "לימודים שחורים" (למשל http://jbs.sagepub.com/) או תוכנית ללימודי מיסטיקה (העולם במשקפי החשיבה היהודית-מיסטית)? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אבל פוליטיקה היא כן דרך מצויינת ללמוד על העולם. אני אפילו מדרבן את ילדי ללכת להפגנות של הימין וגם של השמאל כדי ללמוד שם. אני רק אומר שזה לא לימוד אקדמי. ואני לא חושב שלבני מגיע BA במדעי המדינה בגלל שהוא השתתף בכמה הפגנות. אתה יכול לשאול: למה להפריד בין לימוד ללימוד? אם לומדים בפוליטיקה ולומדים באקדמיה, למה להפריע? ניתן לכולם BA. אני חושב שמפרידים בין פעילות פוליטית ופעילות אקדמית-מחקרית, כי הנחת המוצא באקדמיה היא ש"ידע הוא כוח" וכשמכניסים לשם פוליטיקה יש חשש שיבלבלו עם "כוח הוא ידע". כלומר, שהמסקנות יתקבלו לא מחקירה אלא מתוך האינטרסים והכוחות הפוליטיים המעורבים. ואז לא נחקור ונגלה אלא נשנן את מה שהפוליטיקאיות כבר החליטו שהן יודעות. אני לא אומר שאין דבר כזה "חשיבה נשית". אולי יש - לא יודע. ואם יש, אז אני מסכים שראוי שהיא תחשף גם מבפנים - בחקירה אקדמית של נשים וגברים, בהדרגה ועל ידי מסורות המחקר שאנשים מקבלים ללא לחץ פוליטי. הפיכות פוליטיות באקדמיה - שבאות להחליף באחת את הידע - מחמיצות את המטרה כי רק מעטים מאמינים להן - בד"כ אלו שהאמינו מראש. אי אפשר להחליף את תפיסת העולם הרווחת אלא רק לשנות אותה בהדרגה. היה מי שהמשיל את התפתחות הידע לסירה בלב ים. שם אתה יכול לתקן רק קרש אחד בכל פעם. אם תנסה, בלב ים, לפרק את הסירה שלך ולהרכיב חדשה, אתה תטבע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתי שכשאתה כותב "פוליטי" בהקשר של לימודי מיגדר לא התכוונת לשימוש היומיומי המיוזע של מפלגות, תככים, עסקאות, התחככות, הפגנות, בורקס, ונאומים. אם אנחנו רוצים לראות משהו אינטלגנטי בקישור בין פוליטיקה ו"פעילות אקדמית-מחקרית" אנחנו צריכים להתבונן במושגים במובן הרחב והמופשט שלהם. כשאני כתבתי פוליטי התכוונתי (וחשבתי שגם אתה מתכוון) ל polity. נניח: התרחשות חברתית שבה אנשים מתאגדים, באופן רופף או הדוק, כדי לקדם ולהפיץ מערכת של ערכים ואמונות. לפי ההגדרה הזו, מדוע "הפוליטי" איננו חלק מהתהליך בו אנחנו רוכשים ידע? ושוב, גם ל"ידע" אני מתייחס בצורה היותר מופשטת ורחבה שלו, ידע אנושי, הבנה והכרה של העולם ולא איסוף ואיחסון של מידע ונתונים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת, אני לא מצליח לראות את ההבדל המהותי בין פוליטי בהקשר "היומיומי המיוזע של מפלגות..." ופוליטי בהקשר האינטיליגנטי של "התרחשות שבה אנשים מתאגדים...". אולי באחד אוכלים בורקס ובשני צנימים עם כבד אווז, או שבראשון מזיעים ובשני ממזגנים, או שבראשון באים בכפכפים וגופיה ובשני בחליפות. אבל בשני הסוגים, למיטב הבנתי, "מתאגדים, באופן רופף או הדוק, כדי לקדם ולהפיץ מערכת של ערכים ואמונות". (polity ככול הידוע לי זה "חברה פוליטית", או מדינה). לכן, למעט התפאורה, נדמה לי שהתכוונתי לאותה פוליטיקה שאליה אתה התכוונת. התרחשות דומה מתרחשת בשתי התפאורות ודווקא בראשונה היא מתרחשת יותר (כמותית). לגבי ה"ידע" אני עוד יותר משוכנע שאנחנו מדברים על אותו הדבר - "הבנה והכרה של העולם ולא איסוף ואיחסון של מידע ונתונים." לגביו אמרתי שאי אפשר להחליף אותו במהפכה אלא רק לשפר אותו "קרש אחד בכל פעם". עכשיו שהמושגים מוגדרים היטב, אני עדיין מחזיק בדיעה שפוליטיקה (בכל מופעיה) היא דרך מצויינת ללמוד על העולם. ואני עדיין חושב שהיא לא דרך אקדמית-מחקרית בדיוק משום שהיא התרחשות שנועדה "לקדם ולהפיץ מערכת של ערכים ואמונות" וגם אינטרסים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חזרתי להתחלת הפתיל בו דיברת על פוליטיקה ולימודי מיגדר. נראה שבכ"ז אנחנו מדברים על דברים שונים. 1. אפשר להבין פוליטיקה על סקלה. נניח בצד אחד יש את הפוליטיקה כתופעה כמעט בלעדית, שמשתלטת על כל הפעילות, שהיא תוכן ההוויה וגם המטרה של עצמה. מין ברוטליות גסה, לא במובן של אלימות אלא במובן של הדבר הבסיסי, הלא מהוקצע שחובק את הכל, התווך, האמצעי והמטרה. בצד השני נמצא המובן של פוליטיקה בתור מה שאנשים עושים בחיי החברה שלהם באופן כללי. בתור הפעילות האנושית-חברתית הכללית, האינטראקציה בין קבוצות ויחידים בכל מיני סיטואציות שונות. נראה לי שאתה מתכוון לראשון ואני מדבר על השני (ראה סעיף 2). 2. פוליטיקה היא *אחד* הצדדים שדרכו הידע האנושי מתרחב. דרך הפוליטיקה (ושאר פעילויות אנושיות כמו מחקר, אמנות, ייצור כלים, בניה וכו') התאוריות האבסטרקטיות נפגשות עם מה שבני אדם למעשה עושים. אם תרצה, מעין כור היתוך או כור מצרף שמצד אחד בודק תאוריות, אבל גם מממש אותן, לפני שהן חוזרות לאיזו הפשטה של "ידע." (וזה לפני שדיברנו על קון וכדומה אבל זה לא בדיוק השטח שלי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתנצל מראש. איפהשהו במעלה הפתיל כתבתי משהו על שפה אליטיסטית סודית שאנשים משתמשים בה והם (בין שבמודע או שלא במודע) נותנים לשומע הרגשה שהוא לא התקבל למועדון. הפיסקה הראשונה של סעיף 1. שלך כתובה בשפה כזו. אם שמך היה רונית הייתי אומר שזו "שפה נשית" שזכר כמוני לא יכול להבין. אבל בגלל ששמך רון אני רק יכול לומר שאין לי מושג מה זה "...שהיא תוכן ההוויה וגם המטרה של עצמה. מין ברוטליות גסה, לא במובן של אלימות אלא במובן של הדבר הבסיסי, הלא מהוקצע שחובק את הכל, התווך, האמצעי והמטרה". ןלכן אני לא יכול לאשר (או לדחות) שזו הייתה כוונתי. באופן כללי, אני מאמין שאפשר לבטא את מרבית הרעיונות כך שבוגר תיכון ממוצע (3 יחידות - ציון משוקלל 75) יוכל להבין אותם. אני אשמח אם תנסה לבטא את הרעיון של סעיף 1 בשפה עממית כזו. לעומת זאת, את ההגדרה הקודמת שנתת לפוליטי - שאנשים "מתאגדים, באופן רופף או הדוק, כדי לקדם ולהפיץ מערכת של ערכים ואמונות" - הבנתי ואני יכול להזדהות איתה, בפרט אם מוסיפים לה "... ולפעול לקידום האינטרסים שלהם באמצעות כוחה של המדינה או הארגון". וכשאני אומר שהחוג למגדר הוא פוליטי ולא אקדמי "טהור", אני מתייחס להגדרה הזו (או כזו) של פוליטיקה. לדעתי, לנשים כמגזר יש אינטרסים *מוצדקים*, במיוחד לאור העוולות ההיסטוריות שהמגזר הזה חווה. ויש לעשות הרבה במישור הפוליטי כדי לתקן את העיוות הזה - כולל בחינוך (שהוא לא פעילות אקדמית אלא הטמעת דעות). אבל באקדמיה, לדעתי, אין מקום לקידום מכוון של אינטרסים (אפילו שהם מוצדקים). לגבי קון, מהמעט שאני יודע מיחסים לו טענה שהידע המדעי לא מצטבר כמו שנהוג היה לחשוב "ננס על גבי ענק", אלא שהוא מתקדם במהפכות (Paradgim shift). זה גדול עלי - אולי הוא צודק - לא יודע. מה שנראה לי בטוח זה שהוא לא מתכוון למהפכה פוליטית שמתקבלת בלחץ של מגזר מסויים אלא למהפכה מחשבתית של איזה מבריק אחד שרעיונותיו מחלחלים במשך שנים אל כולם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני שוב שואלת: האם לשיטתך לא היה מן הראוי לפזר גם את החוגים למדעי היהדות ולמחשבת ישראל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע. למה? אם אחד מהם פועל מתוך אינטרס מפורש לקדם את ענייניהם של היהודים ולא רק ללמוד עליהם, אז לשיטתי צריך לסגור אותו - לא להפריד אותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם החוגים האלה מניחים מראש שיש חשיבה יהודית ותפיסת עולם יהודית. במה זה שונה מאשר להניח שיש חשיבה נשית ותפיסת עולם נשית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם את מתכוונת- לאחד? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא לאחד, לחסל. הם הרי לא עומדים בקרטריונים של המסביר לאקדמיות יותר משעומדים בהם החוגים למגדר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשיטה שלך צריך היה גם לפ]רק את החוגים למדעי היהדות ולמחשבת ישראל, לא? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |