|
אני לא יודע בודאות מה התשובה אבל אפשר לנחש אותה. צריך להניח שחלק מן הגברים הגרמנים נכנעו ללחץ וגרשו את הנשים היהודיות שלהם, חלק אחר היו מגוייסים כך שפיזית לא יכלו למחות כאשר נשיהם נשלחו לפולין. יתר הנשים כנראה ניצלו. כפי שאפשר לקרוא בהערות על הפרשה הזאת, לא היתה מדיניות ברורה וחד משמעית לגבי יהודים עם בני זוג לא יהודים. הטיפול בהם היה נתון להחלטת השלטון הנאצי המקומי. כפי שאפשר ללמוד מיומנו של ויקטור קלמפרר, הנאצים נקטו שיטה של הפרד ומשול לגבי הזוגות המעורבים, הם מיררו את חייהם ורדפו אותם מתוך כוונה לפרק את המשפחות או לנצל "הזדמנויות" פה ושם כדי להפטר מן היהודים אחד אחד מבלי לעורר מהומה קולקטיבית. כמדיניות הנאצים השאירו "יהודים" עם בני משפחה אריים לסוף. פרשת רוזנשטראסה נוגעת לברלין בלבד וראשיתה ברצונו של גבלס (שמונה באותו זמן למושל ברלין) ל"הצטיין" ול"הגיש" להיטלר ליום הולדתו את ברלין כעיר "יודנריין". לכן ניסה לגרש בבת אחת את שרידי היהודים שנותרו בעיר. גבלס, אותו מלחך פנכה נאצי קופץ בראש, אולי מבלי דעת הציל את יהודי רוזנשטראסה. ראשית הוא עצר בבת אחת את כל 1800 הגברים ושנית הוא החזיק אותם בבניין שהשתייך לועד היהודי מה שהבהיר לנשים את הגורל המיועד לבעליהן. יותר מכך, גבלס לא רצה לפספס את הדד-ליין של יום ההולדת של הפיהרר והכריז על ברלין כיודנריין למרות שמבצע הניקוי נכשל באופן חלקי. גרוש מסיבי של יהודים מברלין לאחר שהיא הוכרזה כיודנריין היה מציג את גבלס כאידיוט המפזר הצהרות רהב ללא כיסוי, לשמחת כל יריביו. אני מניח שיותר מכל דבר אחר, זה מה שהציל את יהודי רוזנשטראסה. אני קורא בפרשה הזו משמעות ציונית עמוקה מאד. היא מחדדת בצורה הטראגית ביותר את הרציונל של זכות ההגדרה העצמית של כל העמים. לכל עם יש את הזכות העקרונית לממש את ריבונותו במקום כלשהו. ריבונות לאו דוקא במובן של שלטון, אלא במובן של היותו חלק מן הרוב באותו מקום, כך שכל פרט מן העם יהיה קשור בקשרי קרבה ומשפחה עם כל הציבור וכך שלא יבודד כחלק ממיעוט הנרדף ע"י הכלל. עם כל הרצון הטוב והחשיבות של זכויות האדם והמיעוט, נראה שאין בידם לספק את אותו הביטחון שמספקת ההשתייכות לכלל המשפחתי-לאומי. בסופו של דבר הגרמנים התקוממו על מה שקרה לקרוביהם המפגרים והחולים שהומתו בפרשת האותנסיה (T-4) למרות מכבש התעמולה הנאצית שהכשיר את הדרך למבצע ולא עשו זאת כשהדבר קרה לשכניהם ומכריהם היהודים.
|
|