|
||||
|
||||
מתכנני שפת LISP לא שמו לעצמם למטרה לרצות את הקהל. אמנים כן. |
|
||||
|
||||
הקהל - כן. הקהל הרחב - לאו דוקא. |
|
||||
|
||||
מתכנני LISP שמו לעצמם למטרה לרצות את קהל משתמשי LISP הפוטנציאלי. |
|
||||
|
||||
מתכנני LISP המקוריים, אני מצפה, שמו לעצמם לרצות את עצמם. גם אם לא, לקהל משתמשי LISP, כמו לקהל צרכני הפטישים, יש סט קצת יותר ברור של דרישות מלקהל צרכני האמנות, וניתן להגיע לקונצנזוס ולבדיקה אובייקטיבית (שלא להזכיר ניסוח) של הרבה יותר מהאספקטים של תוצרתם. אפשר להגיד שהם הצליחו גם אם הם לא פופולריים (וכאן אני כבר לא מדבר על LISP דווקא). |
|
||||
|
||||
אתה באמת חושב שלקהל משתמשי LISP הפוטנציאלים יש סט ברור של דרישות ושניתן להגיע לקונצנזוס ולבדיקה אובייקטיבית אם הוא עומד בהם? |
|
||||
|
||||
אפשר לבדוק כמה זמן לקח להם ללמוד את הכלי החדש ומה הייתה התפוקה שלהם איתו - כמה זמן לסיים פרויקט, כמה באגים היו, כמה קל היה לתחזק את הקוד... אפשר למדוד הרבה דברים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |