בתשובה לדורפל, 15/07/07 13:07
דז'ה וו עצבני 451851
אהמ, אהמ, תסלחו לי שאני מתפרץ לכם לשיחה, אבל נדמה לי שהמטרת אומנות היא לעורר תגובה (מ ש ה ו) אצל המתבונן/קורא/שומע וכיו"ב.
זה כמובן תלוי במה שהאמן מנסה לעשות, ובמי הוא אותו מתבונן/קורא וכו'.
במקרה דנן, יותר מאדם אחד חשב שלא היתה כזו מטרה לאמן, והשיר לא השיג את המטרה לעיל אפילו בטעות.
במחשבה שניה, אולי בכל זאת יצא מזה משהו, הדיון הארוך ביותר על שירה מזה זמן רב (מאוד) - בטח אם נביא בחשבון שלפחות שני שלישים ממנו כבר צונזרו לעולמים.
אם תשאלו אותי, זה פשוט כי לאנשים כבר נמאס שמנסים להאכיל אותם ב-אתם יודעים מה.
דז'ה וו עצבני 451853
ובכן תסלח לי על שאני מערערת על דעת הרוב הנכבד...
לדעתי השירה של י.ברנר (לא יודעת כמה טרחת לעיין בה לפני שפנית להוציא עליה את כל תסכוליך) מצליחה לעורר הרבה יותר מכמה התנגחויות אוויליות כמו אלה שנראו במקומותינו.
אין ספק שאמנות מודרנית ושירה מודרנית בפרט עלולות להיות מאוד מתסכלות עבור קוראים אחדים,ביחוד עבור אלה שאינסטינקט "המלך הוא ערום" חקוק בנשמתם.
עם זאת כשישכך הדיון הפסבדו מדעי הנ"ל אודות מהי שירה,אמליץ לך ולכמה מידידך האלמונימיים לבחון מחדש את הפואטיקה של י ברנר

אתם מפספסים את אחד המשוררים הגדולים שכותבים בארץ היום בשל דעות קדומות על אמנות מודרנית.
וחבל.
באמנות ההכרה אינה אוטומטית (הרייטינג...)ולעיתים חולפות שנים עד שהאמן זוכה (אם בכלל) לקצור את פירות עמלו.

אסיים בציטוט מחודש של י ברנר:
"גם את פתח תקווה לא בנו ביום אחד".
דז'ה וו עצבני 451856
אני מרשה לך להפסיק להשתמש במילה "פסאודו". פסאודו-אינטלקטואל, פסאודו-מדעי... מה את רוצה? מי ניסה לנהל כאן דיון מדעי, ובמה היה הדיון כאן רק *פסאודו*-אינטלקטואלי?
פסבדו פסאודו. 451874
א.לא זכור לי שהשתמשתי ב"פסאודו"
ב.בכל מקרה תודה על כך ששחררת אותי מכבלי ה"פסאודו"
ג. אני חוזרת הי מכל האשמותי הקודמות:
הדיון אינטלקטואלי למהדרין....:)
תחדיש: 451875
דיון פסבדו-אינטלקטואלי שווה לתחת: אינטלקטואלט.
תחדיש: 451877
זה טוב. שלח את זה למילה האחרונה, אם זה לא משם.
תחדיש: 451882
אני לא מתעניין באתרים של מוהלים.
דז'ה וו עצבני 451868
ובכן, ובכן. למה דעות קדומות? דעות!
עד כמה שדעתי משגת, דעתו האישית של מאן דהוא (שאיננה ידועה כבר לכל), לגטימי לדעת כולם - שיודיע אותה ברבים. אם לדעתך דעת הרב הנכבד נובעת מדעות קדומות הרי שלדעתי את טועה.
עם זאת, אסכים איתך שדיון מדעי על שירה זה כמו ערב משוררים על תורת הקוונטים.
אגב, הדיון הוא (ותקני אותי אם אני טועה) בעיקר על שירו הראשון של מיודענו י.ברנר ולא על שירתו בכלל, אם כי נפתח בזאת פתח לדיון על אותם מקומות בהם שירה מודרנית חוצה את הגבול בין אומנות לבין, ובכן, דברים אחרים.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים