|
||||
|
||||
אני לא יודע מה איתך, אבל אני אוהב את הקנו שלי מבולגן. ''קשה מאוד לקרוא ליניב ברנר משורר, הוא גם בטח לא סופר והאמת שאין לי מושג בכלל מה הוא כן ואיך השתבשה עלי דעתי וחשבתי שהוא עשה כאן משהו נפלא.'' מסכים איתך, יניב. |
|
||||
|
||||
תגיד, אתה מאוהב בי? |
|
||||
|
||||
התרחשויות השבוע האחרון מעידות על כך שאינך משורר לעומת זאת נראה שיש לך דווקא פוטנציאל לא רע לפוזה... סליחה,לפרוזה. |
|
||||
|
||||
שכנעת אותי בן אדם. פרשתי משירה, עברתי לפרוזה. תודה. אוֹקָרינָה בָלליקובה, נערת המים מסנקט פטרסבורג היא הייתה כל כך יפה, שהציפורים היו מקדימות את עונת הנדידה שלהן מהסתיו לקיץ, רק בשביל לחוג מעל ביתה על גדות הנייבה ולעטור לו הילה במעוף ססגוני ובמשק כנפיים פוליפוני. כזאת יפה היא הייתה. היא הייתה כל כך יפה, שהפרחים בגינתה היו נובטים בכל יום מימות השנה. אפילו בימי החורף הקרים, כאשר היה נערם שלג בגובה מטר-מטר וחצי והמכוניות היו נבלעות בתוכו, הם היו נאחזים בשורשיהם האחרונים, מותחים אותם עד קצה גבול היכולת. לא מאבדים מצבעם החכלילי ולו במעט, ממשיכים ללבלב כאילו לא ארע דבר. זה היה מראה מרהיב. היא הייתה כל כך יפה, שהבריות אמרו עליה, "אוקרינה בלליקובה, היא מכשפה. תישק לך על אפך ואז תעשה אוּשכי דוּשכי, תהפוך אותך לכלב או חמור, הקיבה מתהפכת!" אבל היו גם אחרים אשר אמרו, "אוקרינה בלליקובה היא, היא משהו מיוחד. נראית כמו הבת של השכן, אבל איזה הליכה." היא הייתה כל כך יפה שלפעמים אפילו היא התביישה להביט בראי הגדול אשר בחדרה משום שהייתה צנועה. זה כאב לה. היא הייתה כל כך יפה, אוקרינה בלליקובה, שאפילו היא עצמה עינה הייתה צרה ביופיה. "אח," הייתה אומרת, "איזה גורל, איזה יפה! הלוואי עליי פיגורה כמו שלה!" אוקרינה בלליקובה. היא הייתה עומדת בחלון ומביטה. לא זעה מהחלון. אנשים היו עוברים ומצביעים לכיוונה, "אוקרינה בלליקובה, איזה פרח!" היו לה ריסים ארוכים. הכי ארוכים בסנקט פטרסבורג. ופה קטן, אדום. "מה פרח?" הייתה משיבה בקולה הרך, "אתה בעצמך פרח!" היא הייתה כל כך יפה שנכנסה לדיכאון שהיא, דווקא היא, שנושאת את גופה, לא יכולה להביט בעצמה באופן בלתי אמצעי, ללא תיווך הראי. כמה רצתה לצלול אל תוך המבט בעיניה. ידעה - על סמך עדויות מפי אנשים שזכו לעשות זאת - זה צריך להיות חוויה! אוקרינה בלליקובה. לא היה לה אב, לא הייתה לה אם. לא אח, ולא רע. רק היא והרוח. חיה מהאוויר. לפעמים היה נמאס לה מכל ההדר הזה, הייתה מתרעמת, "הלוואי שההיקפים שלי היו קצת פחות מושלמים. הלוואי, הלוואי שהייתה לי רגל מעץ, עין שתומה, שומה על האף. כנראה שלעמוד כל הזמן בחלון, כאשר בחוץ נופלים פתותי שלג לבנים על הנהר הקפוא, זה לא בשבילי." ומה באשר לאהבה? לא היה לה מאהב. מחזרים היו לרבבה. וכולם היו מקסימים. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
למה שישתוק? מה קרה כאן לכולם בימים האחרונים? |
|
||||
|
||||
אבירת החלכאים ואלופת המעליבות. מה את נדחפת? |
|
||||
|
||||
גם אותה רוצים להשתיק? |
|
||||
|
||||
הסיפור הזה פשוט מושלם. |
|
||||
|
||||
יש לך קנו? |
|
||||
|
||||
לי דווקא יש קנו (קצת מבולגן), רוצה להצטרף? עכשיו כשעברתי תיקון נוכל לצאת יחד לשייט רומנטי בנהר הירקון לשרוף שם ביחד שירים של י.ברנר ולהשליך לנהר. |
|
||||
|
||||
אני אצטרף בחדווה, אבל שרפת שירים זה לא די רומנטי. עדיף שתצטט לי את פושקין. |
|
||||
|
||||
אני מסכימה לצטט את פושקין רק אם אתה מבין רוסית. בתירגום לעברית הוא לא שווה כלום. |
|
||||
|
||||
טוב, אז נתפשר על נעמי שמר. |
|
||||
|
||||
פושקין ביקשתם - פושקין תקבלו. "המשורר" כל עוד לא יזמנו אפולו אל המזבח הקדוש, בתוך הבלי עולם נפול הוא ומשוקע למעלה ראש. נבלו המקודש סר-כוח, נפשו חווה תרדמת קור, ובין בזויים ונכי-הרוח אולי נקלה הוא ביותר. אך רק דבר אלוהים חיים באוזן המשורר יגיע, הנפש תתנער, תרקיע, כנשר הנעור פתאום. שעשועי עולם לו סבל, ירחק מקול המון סוגד, ולרגלי אליל השבט הוא לא יכוף ראשו הגא. הוא רץ פראי וזעום ארשת, צלילים ומהומה הומה, על חוף נשטף בים שומם אל רחש חורש רחַבקֵשֵב. *בתרגום רנה ליטוין |
|
||||
|
||||
a אגב, בתרגום, בשורה האחרונה של הבית הראשון, לא עדיף היה:ПОЭТ Пока не требует поэта К священной жертве Аполлон, В заботах суетного света Он малодушно погружен; Молчит его святая лира; Душа вкушает хладный сон, И меж детей ничтожных мира, Быть может, всех ничтожней он. Но лишь божественный глагол До слуха чуткого коснется, Душа поэта встрепенется, Как пробудившийся орел. Тоскует он в забавах мира, Людской чуждается молвы, К ногам народного кумира Не клонит гордой головы; Бежит он, дикий и суровый, И звуков и смятенья полн, На берега пустынных волн, В широкошумные дубровы... 1827 "אולי נקלה יותר מכל"? |
|
||||
|
||||
היי פושקי, לשאלתך - לא, זה פחות מדויק. |
|
||||
|
||||
ראשית כל, אשמח לשמוע מדוע זה פחות מדוייק. ''אולי נקלה הוא ביותר'' כלל לא מצלצל לי כמו משפט בעברית, לפחות לא במשמעות של ''הוא הכי נקלה''. משזה נאמר, אני יכול רק להוסיף שבאופן כללי ,לטעמי, במקרים של אין-ברירה עדיף חוסר דיוק על פני אי-חריזה. מה הטעם להתאמץ ולהזיע -- לתרגם כך וכך שורות חרוזות, רק כדי לשבור את שטף הקריאה בסופו של דבר (או באמצעו, אם לדייק). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |