|
||||
|
||||
למה? (למה העובדה שמתן פומבי לחקירה רגישה פוגע בחקירה, מעידה על כך שהמצב קשה?) |
|
||||
|
||||
למה? כי אחד משניים: או שמתן הפומבי לחקירה אינו פוגע בחקירה פגיעה שגורמת נזק לאינטרס הציבורי, ואז אסור למשטרה לטעון כאילו ערוץ 10 חיבל בחקירה בעצם פרסום דבר קיומה, או שמישהו שמקבל את שכרו כדי למנוע פגיעה בחקירה בצורה שגורמת נזק לאינטרס הציבורי התרשל במלאכתו כאשר לא ביקש בית המשפט להוציא צו איסור פירסום. בכל מקרה יש במשטרה מישהו שאנחנו לא יכולים לסמוך עליו. |
|
||||
|
||||
לא נראה לי שהמשטרה היתה מקבלת מבית המפשט צו איסור פרסום על דבר כזה - נדיר שהם מקבלים צו איסור פרסום בכלל. מה גם שאם לא היה ידוע להם מראש על הפרסום לא היו יכולים אפילו לבקש צו. |
|
||||
|
||||
אם בית המשפט היה שוקל את הראיות והטענות אשר היו מובאות בפניו, ומסרב להוציא צו פירסום, אפשר להניח אחד משני דברים: או שבית המשפט לא מסכים עם המשטרה שייגרם נזק משמעותי לחקירה עד כדי כך שיצדיק אישור פירסום1, או שלבית המשפט יש אינטרס לחבל בחקירה. איכשהו ההסבר השני פחות נראה לי. מה זאת אומרת אם לא ידוע וגו'? צו איסור פירסום מוצא כנגד כלי תקשורת מסוים? רק כאשר הידיעה בדרכה לדפוס? ממתי? __ 1 כלומר, המשטרה, כהרגלה, מחפשת כותרות במקום עבריינים וראיות. |
|
||||
|
||||
אני לא מכיר את נהלי העבודה של המשטרה, אבל לא נראה לי שהם יכולים להחליט כל פעם שיש חקירה רגישה או נגד דמות ציבורית, לרוץ לבית המשפט ולבקש צו, מכיוון שזה היה יוצר עומס יותר מדי גדול עליהם, ובמידה מסויימת גם על בתי המשפט שהיו צריכים לקיים דיונים בכל התיקים האלה. |
|
||||
|
||||
יש לך אי הבנה מהותית. את הצו הם לא צריכים לבקש בכל פעם שיש חקירה רגישה או נגד דמות ציבורית, אלא בכל פעם שיש חקירה אשר *עצם פירסומה* יחבל בה בצורה שתמנע מהמשטרה את האפשרות להגיע לחקר האמת, בין אם החקירה מתנהלת נגד דמות ציבורית ובין אם נגד אלמוני. |
|
||||
|
||||
כלומר, על כל חקירה סמויה? אני חושב ש*לך* יש אי הבנה מהותית. |
|
||||
|
||||
אם חשוב למשטרה לנהל חקירה *סמויה*, עליה לנקוט בכל הצעדים העומדים לרשותה כדי לשמור אותה ככזאת. אם אתה חושב אחרת, כנראה שמקומך במשטרה. |
|
||||
|
||||
אין שום אפשרות מעשית להוציא צו איסור פרסום לכל חקירה סמויה. אם אתה חושב אחרת, נראה שמקומך בארץ אחרת. |
|
||||
|
||||
צו איסור פירסום הוא אמצעי אחד. וכן, אני מודע לכך שהרעיון המשונה שהמשטרה תשמור על חקירה סמויה ככזאת, לא מתאים למנטליות המקומית. |
|
||||
|
||||
אם כך לא הבנתי את תגובה 451177 |
|
||||
|
||||
מה יש לא להבין. על המשטרה לנהל חקירה. למיטב הבנתה המקצועית עליה לנהל את החקירה בחשאיות. אם כך עליה להשתמש בכלים העומדים לרשותה כדי לשמור על אותה חשאיות. אחד הכלים הללו (ולרוב, כלי יעיל) הוא צו איסור פירסום. כאשר גוף (או אדם) נכשל בביצוע מטלותיו, הוא יכול לטעון כי היה זה מעבר לכוחותיו לבצע מטלות אלו. טענה זאת לא מחזיקה מים כאשר הוא לא נקט בכל הכלים העומדים לרשותו. |
|
||||
|
||||
אני חוזר: אין אפשרות מעשית להוציא צו איסור פרסום על כל חקירה חשאית. |
|
||||
|
||||
הפוף. בתי המישפט מאד נדיבים בצווי איסור פירסום. |
|
||||
|
||||
אם היית מסתכל בקישור לNFC היית רואה* שמקור ההדלפה הוא בגורם אינטרסנטי מחוץ למשטרה, ואז המשטרה לא אשמה אלא הגורם, וגם התקשורת שמחפשת את הסקופ לפני שהיא בודקת אם זה פוגע במשהו. *אולי כי זה לטענת המשטרה אז אתה לא מאמין לזה. |
|
||||
|
||||
בNFC נכתב: "המשטרה מאשימה כי הפרסום בחדשות ולפיו מתנהלת נגד ראש עיריית שדרות חקירה בחשד להעלמת כספי העיריה פגע פגיעה קשה בסיכויי החקירה להגיע לחקר האמת" (ככותרת) וכן "משטרת ישראל מאשימה את חדשות ערוץ 10 בפגיעה קשה בחקירה המתנהלת נגד ראש עיריית שדרות" כתחילת הידיעה. אז יכול להיות שאני לא יודע לקרוא, ו*המשטרה* שמופיעה בכותרת, ו*משטרת ישראל* ככתוב בגוף הידיעה הם "גורם אינטרסנטי מחוץ למשטרה". |
|
||||
|
||||
אולי לא שמת לב, אבל כתוב "באשר לזהות המדליף לחדשות 10 נמסר מדוברות המשטרה כי אין מדובר בהדלפה משטרתית אלא בגורם אינטרסנטי מחוץ למשטרה הקשור לחקירה" אולי תקרא יותר מאשר את מהכותרת... |
|
||||
|
||||
ואיך זה מתקשר לטענה שלי? |
|
||||
|
||||
כי בתשובה שלך ל"למה זה בעיה" כללת 2 אפשרויות שבשתיהן המשטרה התרשלה, ולא כללת את האפשרות שאמרה המשטרה, דהיינו זה מישהו שמחוץ למשטרה. |
|
||||
|
||||
הבעיה אינה בהדלפה, אלא בריצת המשטרה לילל "אכלו לי שתו לי". אם בידי המשטרה חומר רגיש שכל חשיפה שלו לאור תביא להשמדתו, או להפיכתו לחסר ערך, מוטלת *עליה* האחריות לשמור עליו מפני האור, ולא להסתפק בתרוץ "זה לא אני, זה מישהו אחר". אבל האמת היא שאני לא מאמין שמדובר בחומר כזה רגיש. |
|
||||
|
||||
א. מובן שיש בעייה בהדלפה (גם אם לא גדולה). ב. המשטרה גם אשמה, אבל גם התקשורת שמפרסמת הכל בלי לבדוק אם זה פוגע. |
|
||||
|
||||
א. אם (בתמימותנו) נקבל את הצהרת המשטרה כי ההדלפה לא באה מהצד החוקר, אז נוכל להניח כי היא באה מהצד הנחקר1. אם (במסגרת אותה תמימות) נקבל גם את טענת המשטרה כי ההדלפה חיבלה בחקירה חבלה אנושה, לא נותר לנו אלא להסיק כי הפושעים הצליחו להשיג את מטרתם. מבחינתם לא רק שההדלפה אינה בעייתית, אלא היא אפילו הצלחה גדולה. ב. תפקידה של המשטרה למצות אתהחקירה, תפקידה של התקשורת לפרסם. אם התקשורת חושבת שהמשטרה מפריעה לה לבצע את עבודתה כראוי, יש לה כלים (מוגבלים) להלחם בה. אם המשטרה חושבת שהתקשורת מפריעה לה לבצע את עבודתה כראוי, יש לה כלים (אפקטיבים הרבה יותר) למנוע את ההפרעה. ___ 1 כדאי לקרוא את דברי המשטרה ביתר קפידה: "באשר לזהות המדליף *לחדשות 10*, נמסר מדוברות המשטרה כי אין מדובר בהדלפה משטרתית, אלא בגורם אינטרסנטי מחוץ למשטרה, הקשור לחקירה". כלומר המשטרה לא הדליפה לערוץ 10, אבל יכול גם להיות שהחוקר סיפר על כך לאשתו, והיא, שהיא "גורם מחוץ למשטרה", זאת שהעבירה את הידיעה לערוץ 10. |
|
||||
|
||||
א. התכוונתי לא מצד הפושעים אלא מצד המוסר. ב. לפי מה שאתה אומר, אם לתקשורת מגיע מידע על על סודות האטום של המדינה היא צריכה לפרסם אותו, אבל למעשה תפקידה של התקשורת הוא להעביר מידע בלא שזה יפגע בבטחון המדינה (כמובן שזו הגדרה שמשתנה לפי דעה ואני לא מתכוון למקרה הספציפי הזה*) מכיוון שגם הציבור מעדיף שהוא לא ידע דברים שהוא לא אמור לדעת. *במקרה הזה למשל, לא נראה לי שיש אינטרס ציבורי יותר גדול מאשר רכילות זולה. |
|
||||
|
||||
וגם הדוגמה שנתת לא נכונה מכיוון שלאשתו של החוקר לא אמור להיות אינטרס להדליף את זה, ודיברו על גורם אינטרסנטי. |
|
||||
|
||||
בהנחה (המפוקפקת, חייבים להודות) שאכן ההדלפה (או הפירסום) חיבלה אנושות בחקירה, ולמעשה הרגה אותה, ייתכן שעכשיו לחוקר יהיה יותר זמן לבלות עם אשתו. עכשיו רק נותר לברר האם ייתכן שבכלל יש לה אינטרס כזה. |
|
||||
|
||||
אין לה. אבל יש לה אינטרס שהוא ייקח את הילדים לסרט פעם בחודש, והיא תוכל לשוב ולהפגש עם המאהב שגם הוא היה שותף לאותה חקירה. |
|
||||
|
||||
ב. אם לתקשורת מגיע מידע על סודות האטום של המדינה היא חייבת להעביר אותו לאישור הצנזורה. התקשורת לא אמורה להפעיל שיקול דעת בהקשר הזה בנוגע לשאלה אם זה כן או לא פוגע, וגם אין לה דרכים לדעת את זה. הציבור מטומטם ולכן אנחנו משלמים. |
|
||||
|
||||
אם זה הודלף סימן שלא אמורים לדעת את זה, לא? |
|
||||
|
||||
יש הבדל בין ''יש מי שמעוניין להסתיר'' לבין ''הפרסום יפגע בבטחון המדינה''. |
|
||||
|
||||
אבל המשטרה מעוניינת להסתיר ולכן זה כן קשור לבטחון המדינה. |
|
||||
|
||||
כן, במשטרה אין אינטרסים צרים ואישיים. גם את פרשת קו 300 היו מי שניסו (והצליחו) להסתיר במשך זמן רב. |
|
||||
|
||||
המישטרה פישלה כאן. היה באפשרותה לעשות מה שהיא עושה השקם והערב: בקשת צו איסור פירסום. אבל המישטרה אולי משחקת כאן משחק של הפוך על הפוך. היא מעוניינת בפירסום אבל רוצה להציג את עמדתה כאילו שהפרסום מאד מזיק לה. המישטרה יודעת שיאשימו אותה בהדלפה מהחקירה. |
|
||||
|
||||
מבלי לציין, שאם הצד הנחקר הוא הדולף החקירה לא כל כך חשאית. |
|
||||
|
||||
יש עוד גורמים מלבד המשטרה שיכולים להיות מיודעים בקשר לחקירה שכזו, למשל הפרקליטות, היועמ''ש, עדים וכד'. |
|
||||
|
||||
ההצהרה הזו בפני עצמה היא בעייתית. אם ידוע המדליף, למה לא לקרא לחמור בשמו ובכך גם לפגוע במאמציו העתידיים להשפיע על גורל החקירה ? אם לא ידוע המדליף, מאיפה הביטחון המוחלט שהמדליף לא בא משורות המשטרה ? |
|
||||
|
||||
1. או שהם יודעים רק שזה לא מהמשטרה אבל לא מי זה בדיוק. 2. או שהם עסוקים בלטהר את עצמם במקום להשקיע בחשיפת המדליף. 3. או שהם משקרים ומחפים אחד על השני. |
|
||||
|
||||
1. אין חיה כזו. "הדרך היחידה בה שלושה אנשים יכולים לשמור סוד היא אם שניים מהם מתים". אתה אף פעם לא יכול להיות בטוח שאין מדליף במחלקה עם אנשים רבים. אנשים קצת יותר בכירים מקציני משטרת ישראל סרחו, אז אי אפשר לפסול את האפשרות הזו. |
|
||||
|
||||
2. או שמתנהלת חקירה סמויה כדי לזהות את המדליף, וכדי שלא יחשוד בכך המשטרה מוציאה מידע שגוי לעיתונות. מעניין אם יש על זה צו איסור פרסום. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |