בתשובה להמסביר לצרכן, 10/07/07 12:36
 |
|
 |
||
|
||||
 |
(מתנצלת על האיחור בתגובה - ובהזדמנות זו מתנצלת גם בפני אחרים שאיחרתי להגיב עליהם או לא הגבתי כלל: משום מה מזה כמה ימים הפסיקו לשלוח לי הודעות על תגובות המופנות אליי, ואז לא בהכרח אני רואה אותן ולא בהכרח בזמן קריב). הרצון לא להיות בהיר איננו זהה לרצון לא ללמד, ואי בהירות של טקסט איננה בהכרח מונעת את האפשרות ללמוד ממנו. כפי שברקת כבר אישרה, הטקסטים הלא-בהירים אינם בלתי-דומים לשירה - וגם שירה היא מהדברים שנלמדים באוניברסיטה. דהיינו, לא זו בלבד שאפשר ללמוד מהם - אלא שיש גם תקדים ללימוד של טקסטים מעין אלה במסגרת אקדמית. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני, לצערי, מאז התיכון לא למדתי אומנות או שירה אז אני לא בטוח. אבל אני חושב שמבדילים בין יצירת האומנות (שיר, ציור וכו'), שהיא מושא החקירה בחוגי האומנות, ובין ניתוח היצירה ופרשנותה - שהיא עבודה אקדמית. דליה רביקוביץ, למשל, לא עסקה בעבודה אקדמית אלא באומנות ולכן אני לא מצפה ממנה לבהירות. אבל כשמישהו, בחוג לסיפרות, מנתח את השיר שלה, הוא לא עוסק באומנות אלא בחקירת האומנות, וממנו אני כן מצפה לבהירות. זה לא אומר שאם שתי אקדמאיות מפרשות שיר של רביקוביץ' חייב לצאת להן אותו הדבר - זה לא מתמטיקה. אבל זה כן אומר שאם שני סטודנטים קוראים את אחת הפרשנויות, אז הם צריכים להבין את אותו הדבר. ומהטקסטים שאני ראיתי - שנכתבים על ידי "דוקטוריות" ולא "משוררות" - נראה לי שכל אחד יבין משהו אחר, או שאף אחד לא יבין כלום. לי נראה - וזו בפירוש ספקולציה - שהכתיבה הלא בהירה הזאת מכוונת ליצור מעין מועדון אליטיסטי (לאו דווקא של נשים) עם שפה סודית שמי שלא מבין אותה לא יכול להתקבל למועדון. אבל השפה הזאת כל כך סודית שאי אפשר ללמוד אותה, כך שגם חברי המועדון עצמם לא מבינים אותה, והם רק מתנהגים *כאילו* הם מבינים האחד את השני. לדוגמה, אנחנו עברנו לגור בניו-יורק כשהבן שלי היה בן 3 ולא דיבר מילה אנגלית. בחודשים הראשונים, כשהיה משחק עם הילדים בפארק, הוא היה עושה רעשים *כאילו* באנגלית. הוא לא הבין מה הילדים אומרים והם כמובן לא הבינו את הג'יבריש שהוא מקשקש. אבל זה לא הפריע להם לשחק - הוא התקבל למועדון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''...אם שני סטודנטים קוראים את אחת הפרשנויות, אז הם צריכים להבין את אותו הדבר''. יש לי תחושה חזקה שמעולם לא ביקרת בחוגים לספרות, לפילוסופיה, או אפילו להסטוריה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא באחד מהם ביקרתי. אבל מה זה משנה? אולי לא ביקרתי מספיק. אולי ביקרתי ולא הבנתי. מה לא בסדר עם מה שאמרתי? לדעתך בחוגים הללו מפרשים גם את הפרשנויות בכמה אופנים? ומה עושים אז עם הפרשנויות של הפרשנויות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לעניין הבעיה הטכנית - האם ייתכן שבטעות יצאת מההתאמה האישית (בגלל הקוקיות, לרוב לא תראי את זה מתבטא בדף הדיונים המתמשכים)? בדקי בדף הראשי של האייל האם מופיע לך לינק ל"צא מהתאמה אישית" או "התאמה אישית". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על הרעיון, אבל זה לא זה. הלינק המופיע הוא ''צא מהתאמה אישית'', וגם עניינים אחרים הקשורים בהתאמה זו מתקיימים. וגם בדקתי את כתובתי בהתאמה האישית, והיא שרירה וקיימה. בקיצור, עסק ביש מעצבן ביותר - אם לך או למישהו אחר יש קעיונות נוספים בנושא, אשמח לקבלם. (את טל שאלתי על כך כמובן, אבל לפתרון לא הגענו. שכחתי לומר לו שעכשיו אני אשב בחושך לבד, אז אני מודיעה זאת כאן בתקווה שיראה את התגובה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם הדואר שלך מסונן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל בדקתי את הזבל וזה לא שם. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |