|
||||
|
||||
מי שחושב שבית הספר יכול להקנות ערכים על ידי דיבור בכתה- טועה. חינוך הוא בראש ובראשונה דוגמה אישית. כדי "להנחיל" את ערכי הדמוקרטיה, צריך לתרגל אותה בבית הספר. צוות המורים והמנהל צריכים להיות מסוגלים לותר על חלק מהשליטה; המנהל צריך לנהל את המורים באופן יותר שתפני וכך גם כל הצוות צריך לאפשר שיתוף של התלמידים בניהול המוסד. רוצים להנחיל ערכים של כבוד לזולת? גם התלמידים הם הזולת וגם המורים. |
|
||||
|
||||
"לאפשר שיתוף של התלמידים בניהול המוסד" גם כיתות ב'? |
|
||||
|
||||
אם כו, אני בעד להסריט את הילדים בגן, בכדי להראות להם בכיתה ב', כהסבר ללמה הם מקבלים סמכויות חלקיות בלבד בשלב זה. |
|
||||
|
||||
רואים שאינך רציני וההצעה שלי נראית לך ביזארית. זה בסדר רק אל תתלונן על שאין חינוך לערכים. אני יכול לענות לך בשאלה: כתות ב' ניגשות לבגרות? אם אתה רוצה להשוות את כל הכתות אז קדימה. הכבוד לילד כאדם צריך להתחיל מכתה א' בדרך שמתאימה לילד בכתה א'. כל התהליכים הללו צריכים להיות חכמים ומותאמים לגיל הילדים ולא להושיב ילד מכתה ב' בהנהלה הכלכלית. |
|
||||
|
||||
שיתוף בניהול המוסד זה לא רק לנהל את הכספים או לקבוע את מערכת השעות. למה שתלמידים (כן, גם בכיתה ב') לא יבחרו את המוזיקה שמושמעת בהפסקה? למה שהם לא יוכלו לקחת אחריות על ערוגה קטנה ברחבה כללית בבית הספר? ואם עושים את זה בשיתוף תלמידים "מבוגרים" מכיתה ו', אז בכלל שיחקת אותה. מה הבעיה שתלמידים בכיתה ד' יעזרו למורה האחראי לקבוע את התכנים שיהיו בטקס קבלת חנוכה בית ספרית? שיהיו "משגיחים" בהפסקות או שיארגנו ריקודי עם לתלמידים הצעירים יותר עם המורה להתעמלות? זה ממש רחוק מלהיות מופרך. למעשה, חלק מהדברים האלו פעלו (ופעלו יפה) בבית הספר היסודי שאני למדתי בו. |
|
||||
|
||||
יפה. בינתיים האומץ של המורים לא לנסות להחזיק שליטה מחלטת הולך ויורד. אין לזה שום קשר ישר לעלית האלימות אלא להפך-קשר הפוך. |
|
||||
|
||||
כתבת שפעם היה נהוג אצלכם לשתף תלמידים בדברים שונים. התהליך הוא דוקא של הקטנת השיתוף. אפשר לשמוע כל מיני דעות שהסיבות לאלימות בבית הספר היא מעט מדי מישמעת. הצעות להגדיל את הדיסטנס, לחזק את מעמדו וסמכויותיו של המנהל-להקטין את ראש המורה. התהליך הוא ניהול יותר ויותר ריכוזי. במהלך עבודתי בבית הספר ראיתי שמיקרי הונדליזם הקשים ביותר היו בכיתות של המחנכים הקשוחים ביותר. |
|
||||
|
||||
הסבר אפשרי, סתם כתרגיל התמתחות מנטלי - המחנכים הקשוחים ביותר אולי נאלצו להיות כאלו בגלל שהיו בכיתות המופרעות ביותר. |
|
||||
|
||||
ההסבר איננו נכון. אינני מתכוון שצריכה להיות אנרכיה בבית הספר, אבל משמעת קשוחה ובלתי מתפשרת תוך דיסטנס, איננה לדעתי אקלים חינוכי. היא מגמדת את התלמידים לכיוון של מכונות למידה. רעיונות כמו קימה כשהמורה נכנס (אולי עוד יהיה חניך תורן שיצעק: לכניסת המורה התלמידים יעברו להקשב..). |
|
||||
|
||||
דווקא הקימה משרתת דבר חשוב- אפשר לדעת מתי המורה נכנס והשעור מתחיל. כתלמיד שישב בסוף הכיתה ( לא אהבו חוכמולוגים כשהייתי בתיכון) לא תמיד שמתי לב מי המורה היה נכנס. התנועה שנוצרה כתוצאה מהקימה של השורות הראשונות נתנה לי התרעה מספקת להתאפס על עצמי. |
|
||||
|
||||
זהו נימוק מתחכם. מטרת הקימה היא לכבד את המורה . כמו שקמים כשהשופט נכנס. |
|
||||
|
||||
לא יודע מה מתחכם בו, בוודאי לא יותר מתחכם מההצעה לקרוא "הקשב!". האם הייתי צריך להרגיש רגשי אשם כתלמיד על שאני מרוצה מהקימה *למרות* שהוא מכבד את המורה? אולי אפשר להחליף את הקימה בקימה וגם יריקה בפני המורה? כך לא נחשד חלילה בכיבוד האדם שמלמד אותנו. |
|
||||
|
||||
המטרה הרשמית היא לכבד את המורה, אבל הקימה קצת יוצרת סדר בבלגן ובדרך כלל גם גורמת לקצת הרגעה כללית של הרעש, לקראת התחלת השיעור. כך שאפילו אם הקימה היא עניין "לא דמוקרטי" (אם הבנתי נכון את הסיבה להתנגדות שלך) - בכל זאת יש בה גם תועלת מעשית מסויימת, וגם זה חשוב. ודרך אגב, האם אתה מתנגד גם לקימה בפני שופט? אם קמים בפני השופט - מדוע, באופן עקרוני, שקימות אחרות יהיו בעיניך דבר שלילי? |
|
||||
|
||||
איזה סדר? כשהמורה נכנס והתלמידים אינם יושבים, הם עדיין מרשים לעצמם להסתובב, לפטפט , לא להיות במקום, שבו עליהם לשבת,כשהמורה נכנס לכיתה תמיד היתה תנועה ונידות, בכלל לא סדר וכבוד. אצל מורים שהקפידו שכל תלמיד יעמוד במקומו היה סדר ושקט בכניסת המורה וגם לאורך כל השיעור. הכל תלוי במורה ובאווירת בית הספר. |
|
||||
|
||||
אתם למדתם באותו בית ספר? |
|
||||
|
||||
אתה מתאר מצב בו המצב הטבעי בכתה הוא רעש ובלגן. כמו שאמרתי כבר קודם, הכל תלוי במורה. אפשר לנסות להנהיג אוירה של בית מישפט בהנחה שזה ישפר את המישמעת- זה לא. זה לא בית הספר, לא המנהל. זה תלוי אך ורק במורה. יכול המחנך להכנס לכתה, לאיים על התלמידים, יכול המנהל להכנס- לא יעזור שום דבר. |
|
||||
|
||||
לא הבנת אותי ואני כנראה לא הבנתי אותך. בשום אופן לא דיברתי על הנהגת אוירה של בית משפט בכיתה אלא שאלתי על התחושה שלך לגבי מנהגי כבוד מסורתיים בחברה באופן כללי. מה זאת אומרת "הכל תלוי במורה"? מדובר על מצב רגיל ומקובל ש*לפני* שהמורה נכנס יש בדרך כלל רעש ותנועה. לא תמיד התלמידים שמים לב כשהמורה נכנס, אבל אם התלמידים בשורות הראשונות רואים אותו וקמים - כל אלה שמאחוריהם יודעים שהוא הגיע. *לא הייתי רוצה* לראות כיתת ילדים שיושבים בשקט הרבה לפני כניסת המורה, בניגוד לטבעו של ילד (לטבעם של הרבה ילדים, גם אם לא כולם), אם זה מה שאתה מתכוון - לא הייתי רוצה שהמורים יגדלו ילדים מאולפים כאלה. |
|
||||
|
||||
מה שתלוי במורה הוא האם כשהוא נכנס, הם יתישבו ואפשר יהיה להתחיל בשעור. מסכים איתך במה שכתבת. לא הפריע לי שעדיין היה רעש ותנועה בכתה כשנכנסתי. רב ההפסקות היו קצרות מדי בשביל ילדים ונוער. |
|
||||
|
||||
מה, אצלכם היו קמים לכבוד המורה? בעממי או בתיכון? |
|
||||
|
||||
בתיכון, בשנות ה70. |
|
||||
|
||||
זו היתה נורמה, כך הזקנים מספרים. ואיפה למדת? אין חובה לענות.... |
|
||||
|
||||
זה היה מנהג יחסית חדש, הכניסו את זה כנראה באמת להגביר את הכבוד\דיסטנס בין התלמידים למורה. אין לי מושג אם הקימה היתה יוזמה מקומית ומקוממת או שמא כללית ומקוללת. |
|
||||
|
||||
גם אצלנו (באותו מקום ובאותו מועד). ההבדל בין מורה שרחשו לו1 כבוד לבין מורה שניסה לרכוש כבוד נמדד בפרק הזמן שחלף מאז כניסתו לכתה ועד מתן האישור לשבת (וגם אופן מתן האישור) ___ 1 כן, כן, בתקופה ההיא היו (גם) מורים. |
|
||||
|
||||
גם אצלנו, בתחילת שנות ה-90, ביסודי ובחטיבה. |
|
||||
|
||||
אני לא מבין למה אתה מקשר (או טוען לסתירה) בין דמוקרטיה למשמעת. תלמידים יכולים להיות שותפים בקביעת החוקים. הם לא יכולים2 להחליט איזה חוקים לקיים ומתי. ___ 2 כלומר, אסור להם. |
|
||||
|
||||
אני מסכים *שהדרישה* לקום כשהמורה נכנס מעוררת רגשות קשים שאינם משרתים את מטרותיו של בית הספר, אבל לדעתי בבית ספר אידיאלי התלמידים יעשו זאת, או דבר מקביל, על דעת עצמם. מגיע בן אדם, עונה על השאלות שלהם, מקדיש להם מזמנו... אתה מציע לאינסטלטור כוס מים? אני הייתי קם בשביל המורה (בבית הספר האידיאלי, שם לא הוכרחתי להגיע לשיעור). |
|
||||
|
||||
איך נגיע לבית ספר אידאלי? על ידי חינוך הילדים לכך ש"מגיע בן אדם, עונה על השאלות שלהם, מקדיש להם מזמנו..." ראוי להערכה (זה לא טבוע בכולם אקסיומטית). דרכים אפשריות לחנך: לדרוש שיעמדו כשהמורה נכנס. |
|
||||
|
||||
ואיך לדעתך יגיע התלמיד להבנה ש"מגיע בן אדם, עונה על שאלות שלהם מקדיש מזמנו..." ובשל כך צריך לכבד אותו, אפילו בקימה? הנוער של היום יענה כי הוא מקבל על זה כסף... ולכן הוא אינו חייב לו מאומה. חינוך לערכים צריך להיות עם מסגרת ברורה, אפילו מסגרת של חוקים, אבל להוסיף הסבר רציונלי מה עומד מאחורי החוקים. כמו למה לקום לאדם זקן באוטובוס, או למה להשאיר את המושבים שמאחורי הנהג פנויים עבור קשישים וזקנים, לא רק מתוך כבוד, אלא גם מתוך דאגה למצבם הגופני של הקשישים. |
|
||||
|
||||
אני מכירה מרצה באחת האוניברסיטאות בארץ שבסוף כל הרצאה שלה כמעט הסטודנטים קמים ספונטנית ומוחאים כפיים. אני די משוכנעת שגם לו הייתה מלמדת בתיכון זה היה כך. אבל היא די נדירה. |
|
||||
|
||||
אני מכיר איש אחד עם רגל תותבת. |
|
||||
|
||||
- I know a man with a wooden leg named Charles
- And what is the name of the other leg? |
|
||||
|
||||
לא צ'ארלס, סמית. |
|
||||
|
||||
נכון. בגילי הזכרון זה לא מה שהיה פעם. ___ לא שאני זוכר מה היה פעם... |
|
||||
|
||||
חלק ממה שאמרת נשמע כיף, אבל לא בדיוק "שיתוף בהנהלת המוסד", יותר כמו "שיתוף בתיפעול המוסד". האם מקובל עלייך שילדי כיתות ד' יקבעו אם ללמוד תורה או לא? בסך הכל אני מאמין שבכיתות הנמוכות היה אפשר להסתדר עם הרבה פחות לימודים פרונטליים והרבה יותר ערוגות ומשחקים, אבל אני לא בטוח שההחלטה הזאת צריכה להיות בידי התלמידים עצמם. גילוי נאות- בתי למדה שנה אחת בבית ספר "פתוח". הוצאנו אותה לאחר שהתרשמנו שהמורים ניצלו את החופש כתרוץ לא ללמד גם את מעט התלמידים שכן נכנסו לכיתה. |
|
||||
|
||||
אני לא כל כך רואה את ההבדל הגדול בין "שיתוף בהנהלת המוסד" ל"שיתוף בתפעול המוסד" בכל מה שקשור לערכים והחינוך שאתה מעוניין להקנות לתלמידים. אני לא חושבת שצריך לתת לילדים בכיתה ד' לקבוע אם ללמוד מולדת במקום תורה או להפך, אבל אני לא רואה סיבה שלא לתת להם להחליט אם הכיתה תהיה מסודרת בטורים או בקבוצות,* אם תהיה או לא תהיה תחרות תחפושות בפורים ומי יהיו השופטים וכו'. אתה יודע מה? אפילו לתת להם להחליט אם הם רוצים שבמסגרת שיעור טבע הם יצאו לטיול-יום בשדה מאחורי בית הספר או לוואדי שלידו. מעבר לכך, אני לא רואה סיבה שתלמידים יחליטו על תקנון-מגרשים. איך מחליטים מי זכאי להשתמש במגרש באיזה יום, איך מתמודדים עם תלמידי כיתה ו' שמשתלטים על המגרש ביום שתלמידי כיתה ב' זכאים לשחק בו וכו'. *שזה יכול להשמע כמו החלטה דבילית ומגוחכת בעינים מבוגרות, אבל היה נושא להתרגשות רבה כשהייתי בכיתה ג'. |
|
||||
|
||||
לא הבנתי- את בעד או נגד זה שתלמידים יחליטו על תקנון המגרשים? |
|
||||
|
||||
אין לי בעיה עם ההצעות הללו, אם כי יש לבחון היטב את גבולות החופש ( זכויות המיעוט וכולי) ובלבד שגם ילמדו מולדת ותורה ( כן, אפילו תורה) ולא כל היום יתעסקו בפוליטיקה. |
|
||||
|
||||
מסכים, אבל לא רק בניהול, לנהל פה כולם יודעים, בעיקר בעבודה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |