|
||||
|
||||
תיאורטית יש לך בגוף מספיק אנרגיה להתקיים כמה וכמה מיליוני שנה, כפי שלימדנו אלברט. אז למה אנשים בכלל מתים מהיפותרמיה? מן הסתם, כמות האנרגיה הזמינה מוגבלת. |
|
||||
|
||||
אנשים מתים מהיפותרמיה כשיש להם עוד המון אנרגיה בגוף (אנרגיה שאנחנו יודעים לנצל), העניין הוא שהם לא מצליחים לשחרר אותה מהר מספיק כי בבני אדם מבוגרים אין מפר צימוד במיטוכונדריה, מה שאומר שצריך למעשה לעשות עבודה כדי לבזבז אנרגיה (יש חיות וצמחים, יכול להיות שזה קיים גם אצל תינוקות, שיכולים להפוך אנרגיה אגורה ישירות לחום). נראה לי הגיוני (וכאמור אני לא מתיימר לדעת מה נכון, אם ההגיון שלי הוא מוטעה אני פשוט רוצה לדעת למה) ששיחרור של יותר אנרגיה (ע''י שחיה) ירגום למוות איטי יותר. |
|
||||
|
||||
תינוקות יכולים להפוך אנרגיה אגורה ישירות (הבנתי שיחסית) לחום? תוכל לפרט? לגבי השאלה שלך, ניחוש שלי - סירקולצית דם מוגברת מאיצה את בריחת החום ממרכז הגוף לעור ומשם למים, ו/או התשישות (או השחיה הלא זהירה) מקשה עליך להמשיך ולצוף עם הראש תמיד מעל המים, והרטבותו מאיצה את ההתקררות. |
|
||||
|
||||
לגבי תינוקות כתבתי אולי כי אני לא זוכר אם זה קיים בתינוקות של בני אדם, יש גורי יונקים שזה קיים אצלהם. זה מנגנון פשוט למדי שמאפשר מעבר מטענים דרך ממברנה במיטכונדריה, פול גז בניוטרל לצורך העניין, האנרגיה ''מתבזבזת'' והופכת לחום. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |