בתשובה לאפופידס, 28/11/01 1:20
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הטאו הוא ה "proper time" יכול להיות שהוא נקרא באמת זמן עצמי. אפשר להבין את הטענה שלי בעזרת טענה דומה: האם יש סוף למהירות? כביכול כן, מהירות האור היא הגבול של המהירות. אבל אם תתחיל לנוע בתאוצה גבוהה מאד, נגיד חצי מהירות האור ביום, מה יקרה ביום השני? האם תתחיל להרגיש התנגדות כלהיא? ברור שלא. מבחינתך מהירותך היא תמיד אפס, ומבחינת מי שצופה בך, מהירותך הולכת ומתקרבת למהירות האור (אבל לעולם לא מגיעה עליו, מכאן ברור שהתאוצה שלך, בעיני צופה מהצד, לא קבוע). באותו אופן לעולם לא תגיע ל"קצה" הזמן או "קצה" היקום. יכול להיות שאין זמן אחרי היקום או מקום מחוץ ליקום, אבל לעולם אי אפשר להגיע אליו. אם יש ליקום "קצה" הרי ברור שמדובר בנקודה בא חוקי הטבע לא זהים לנקודה שנמצאת בסמוך אליה, ולכן זה סותר את האקסיומה (שחוקי הטבע לא תלויים בזמן ובמקום). מעבר לזה, ברור שיש פה הפרה של סימטריה, ולכן גם הפרה של חוק שימור. הסיבה שציינתי את בעיית הגרבטציה הקוונטית היא לציין את העובדה שאין וודאות שתורת היחסות (על הצגות היקום השונות והמשונות שלה) היא נכונה. אין לך ברירה, מן הסתם אתה כמו שאר בני האדם, תיאלץ ל"המשיך הלאה", רק אני אמשיך לחיות (אם כי, כנראה, לא ממש חיים מהנים, הרי כל מי שאני מכיר הולך למות, ואני אהיה זקן מכדי להכיר אנשים חדשים). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא רוצה לפגוע, אבל אני מניח שנמשיך מתישהו שיחה זו, כי כרגע אני לא מבין לחלוטין את האופן בו העובדות שאתה מציין (אפילו אלו הנכונות!) מובילות למסקנותיך. אנלוגיות ואינטואיציות אינן טיעונים. ובכל זאת תגובונת: לא לכל נקודה שני צדדים, למשל במרחב המורכב מקטע סגור בלבד ישנן שתי נקודות קצה עם צד יחיד. הצד השני פשוט לא קיים ולכן אין משמעות לטענה על קיום או אי קיום חוקי הטבע שם ולכן אף חוק שימור או אחר אינם מופרים ב"מעבר" בין שני צידי הנקודה. בעניין וודאות תורת היחסות. ידוע בוודאות שהיא אינה נכונה. בסקאלות קטנות מאוד, אין כיום תורה קונסיסטנטית לגרביטציה קוונטית. בסקאלה קוסמולוגית, יתכן והאצת התפשטות היקום שנתגלתה לאחרונה, סותרת תורת היחסות הכללית. בכל סקאלות הביינים, יח"כ היא קירוב מעולה, ככל הידוע. אך זה לא עקרוני לנקודה שהזכרתי: אין היקום אלא יריעה מתמטית. כמובן, זה מעלה את השאלה מדוע יריעה זו ולא אחרת (גם אחרות קיימות), מדוע היא נוצרה (היא לא נוצרה, שכן אין זמן חיצוני ליקום, היא פשוט קיימת, ככל המבנים המתמטיים) ועוד... ואולם, נראה שלא זה הוא המקום להמשיך בלהג זה. לילה טוב |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חשבתי שהאצת התפשטות היקום נבעה מהניסוח המקורי של איינשטיין, אך בגלל שזה נראה כל כך far-fetched באותו הזמן, הוא הכניס באופן מלאכותי קבוע קוסמולוגי כלשהו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בניסוח המקורי של איינשטיין ל"משוואת איינשטיין", שבעצם אומרת שהחומר, המרחב והזמן שקולים לגיאומטריה של היקום, מקבלים שהיקום (שפותר אותה) חייב להתפשט או להתכווץ, בכל רגע נתון. איינשטיין, שהאמין אז שהיקום הינו סטאטי, כלומר שתמיד היה ותמיד יהיה, החליט להוסיף למשוואה איבר נוסף, הקבוע הקוסמולוגי, שמתיר לה פתרון סטאטי. כלומר הוא מאפשר יקום נצחי. דרך אגב, משמעות האיבר הנוסף היא שהריק אינו ריק באמת ויש בו סוג של אנרגיה (שלילית?) שגורמת לכח דחיה בין חלקי החלל וע"י כך מאיצה את התפשטותו. ואולם, התברר שגם לאחר הוספת האיבר, היקום סטאטי שהוא מאפשר אינו יציב: כל הפרעה הכי קטנה תגרום ליציאתו משיווי משקל, להתפשטות או להתכווצות. בנוסף, לימים התברר לתדהמת הכל שהיקום דווקא כן מתפשט וכן שהיה מפץ גדול שהתחיל את הכל (זאת, גם מבלי להניח את תורת היחסות). משום כך, נשמטה הסיבה העיקרית להכנסת ה"סיבוך הנוסף" למשוואה והקבוע הוסר כלאחר כבוד. איינשטיין הצטער צער רב על הכנסתו של האיבר הנוסף מלכתחילה וראה זאת כ"טעותו הגדולה ביותר" (הייתי מחליף איתו טעויות, למשל ביום א' האחרון יתכן שעשיתי טעות בקנה מידה קוסמי(לגבי). טוב, לא עכשיו). ואולם, בדיעבד מתברר שהכנסת איבר זה היא שמאפשרת יקום שאינו רק מתפשט, אלא אף *מאיץ* את התפשטותו, כפי שהתגלה בתצפיות בשנים האחרונות. עדיין, אין אנו יודעים את מקורה של אותה אנרגיה שלילית ותורת היחסות אינה עוסקת במקורה של זו, אלא רק בהשלכותיה. ולמיסטיקנים היתה עדנה (עד שלעדנה נמאס). אני מקווה שזה עונה על השאלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכניסים איבר, מוציאים איבר והיקום מתחיל להתפשט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראיות נוספות לכך שאסטרופיזיקה אינה מיועדת לנקיי הלשון: לחור שחור אין שיער - משפט_האין-שיער [ויקיפדיה]. מלבד מסה, מטען החשמלי ותנע-זוויתי, אין לחור שחור תכונות אינדיבידואליות, כדוגמת שיער ג'ינג'י, ראסטות, או פס סגול. אין סינגולריות עירומה - השערת_הצנזורה_הקוסמית [ויקיפדיה]: היקום מצנזר אותנו מלראות סינגולריות שאינה מוקפת באופק אירועים. נראה שגם המתמטיקאים הצליחו להכניס קצת לחלוחית אל תחום עיסוקם: Cox–Zucker machine Freshman's dream Wiener process Hairy ball theorem Jacques Tits Ham sandwich theorem |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צר לי, אבל אני לא מבין מה חורג משפה תקינה או נקייה ב"השערת חוסר השיער" או הסינגולריות העירומה1. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז מסתבר - חם מהתנור של סבינה הוסנפלדר - שאולי דוקא יש סינגולריות ערומה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין,אבל לפי התיאור עד כה,לא נראה לי שזה המצב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם פיינמן האתאיסט לא אהב את הניסוח של בקנשטיין שומר המצוות: Richard Feynman thought that was an obscene phrase and he didn't want to use it - No-hair theorem [Wikipedia]
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומצד שני זה תואם היטב את הגדרת חקר החלל העמוק המפורסמת: To baldly go where no man has gone before | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
LOL
|
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |