|
||||
|
||||
רק לשני אלו אתה מתנגד. מדובר על תכנית בלתי ניתנת למימוש שביצועה תעלה הון עתק, תהפוך את בתי הספר למערכות משומנות להעברת תלמידים את הבחינות בלי שיבינו כלום ומעבר לכל מערכת המזכירה לי את הסדר הישן והטוב של מדינות מסוימות שאין לי רצון להזכירם. קהלת נשמע לי כמו הנאו-ימנים שחושבים שהם יוכלו בכח, בסיוע כספי המיסים, להזיז את המדינה קדימה בכיוון הנכון. זה מעולם לא הצליח, לא במאבק בסמים ובפשיעה, לא בחינוך, לא בבריאות ולא בשום דבר אחר. בני אדם נולדו חופשיים ואינם עבדים של המדינה. גם לא ברור מה התועלת מתוכנית מוזרה זאת. למה שייפתח שוק חופשי לגמרי עם שוברים, כשכל בית ספר יימדד על ידי ההורים לפי הישגיו? |
|
||||
|
||||
אין שום דבר נאו בהשקפת העולם שלי, הכל מבוסס על עקרונות כלכליים קלאסיים. לא ברור לי איך זה קשור למלחמה הכושלת בפשע (גוף ממשלתי לכל דבר) ולמלחמה האבודה בסמים (אני תומך בליגליזציה מלאה של כל סוגי הסמים). במערכת כלכלית אתה מקבל את מה שאתה מודד, אם תמדוד השגים תקבל הישגים (רמז - זה מה שאני רוצה), אם תמדוד שביעות רצון הורים תקבל הורים מרוצים. המערכת תמצא דרך לתחמן את ההורים שיהיו מרוצים. יספרו להם על ההשגים של בית הספר, על כמה הילד שלהם מוכשר ואיך הם מטפחים אותו, איזה השג אדיר זה מבחינתם להביא אותו לשלוש יחידות מתמטיקה, שזה מאוד קשה ורוב התלמידים בארץ לא עוברים את זה, במיוחד עם ילד רגיש והומאני כמו הילד שלהם. יתנו לו מאה בציור ומחול (ממוצע בקורס - 99, סטיית תקן אחד) ויום ארוך על חשבונם + אופציה לסופ"ש כשההורים בחו"ל. |
|
||||
|
||||
אני פעם הייתי נאיבי כמוך. אם רק נקבע א, ב, ג הכל יסתדר. כולם יעמדו בשורה ויבצעו כי אמרנו להם. מטרותיהם הם מטרותינו, הם הבינו בדיוק מה נדרש מהם והם יפעלו על פי הנאמר להם למרות שזה נוגד את האינטרסים שלהם. בכח נזיז גייסות ונפתור את כל בעיות העולם. אבל תעצור רגע ותחשוב כיצד אתה הולך להזיז גייסות? מי ילך איתך? מי הם האנשים שיכפו על מי בתי ספר שההורים לא מרוצים מהם? זה לא ילך כי מדובר על מאות אלפי אנשים בעלי אינטרסים שונים ומגוונים שרוצים כל מיני דברים ולאו דווקא מה שאתה רוצה. זה שכותב את המבחן האובייקטיבי באמת רוצה לדעת איזה בי"ס מוצלח? הוא באמת מסכים איתך על ההגדרה מה זה בי"ס מוצלח? המורה באמת רוצה לעשות בי"ס מוצלח? אין לו שום עניין לדאוג לעבודה שלו? התלמיד תמיד יכתוב את כל האמת ורק את האמת? זה שקובע את הקריטריונים אין לו שום נגיעות ורצון שאחוז גדול של הכסף ילך לבתי"ס שמלמדים אנגלית בתור שפה זרה ראשונה ולא יידיש או ארמית? בחייך. תתבגר! ____________________ נקודה שנייה היא הזלזול בהורים. היחס הזה להורים אינו נכון. רוב ההורים יודעים לשקול נכון את הצורך בחברה, את הצורך בלימודים, את הצורך בחינוך ואת הההצלחה בכך. לעומת זאת, אדם במשרד החינוך המתיימר לטעון שהוא יודע עבור ילד שהוא כלל אינו מכיר מה התמהיל הנכון בחינוכו, איננו אלא שרלטן. |
|
||||
|
||||
"התלמיד תמיד יכתוב את כל האמת ורק את האמת?" - על חוק המספרים הגדולים שמעת? "איננו אלא שרלטן" - אני מעדיף מילה אחרת לאנשים שמשטים ראשית כל בעצמם. |
|
||||
|
||||
הדוגמא המפורסמת של פיינמן היא של סקר על אורכו של האף של הקיסר אותו איש לא ראה. כשיש סיבה להטייה תהיה הטייה. אתה יכול להשתמש במילה אחרת. אדם הנושא במשרה בכירה בו יש לו כוח לקלקל צריך להבין את מה שהוא עושה ולא לקלקל. מדובר על ילדים, על בני אדם על יצורים אנושיים. אי אפשר להתייחס אליהם כאל סטטיסטיקות כדי שלא לסגור בית ספר. |
|
||||
|
||||
הטייה זו בעיה שאפשר, לפעמים, להתמודד איתה. |
|
||||
|
||||
אתה מבין את קהלת שונה לגמרי מאיך שאני מבין אותו. התגובה שלי להצעה של קהלת הייתה במסגרת המטרה שלה. אני בכלל לא בטוח שאני רוצה מערכת חינוך חובה *כלשהי*. אבל אם כבר חייבים אחת, כזאת ארצית וחסרת חופש בחירה של ההורים ו/או התלמידים, אז התכנית של קהלת נשמעת לי, בשמיעה ראשונה, כמו רעיון סביר לשיפור המצב הנוכחי. אבל אני לא בעד המטרה שלו. "בני אדם נולדו חופשיים" - חופשיים לרעוב, חופשיים להטרף על ידי חיות, חופשיים להכלא ב-sweatshops. אלו החופשים היחידים שבני אדם נולדים איתם. כל דבר אחר מושג בעזרת זיעתו של מישהו. |
|
||||
|
||||
שכחתי להגיב ל: "תהפוך את בתי הספר למערכות משומנות להעברת תלמידים את הבחינות בלי שיבינו כלום" אז ככה - זה המצב כיום. אין שום סיבה שזה יהיה המצב במערכת שמציע קהלת. הכל תלוי באיכות המדידה של ההשכלה שמספקים בתי הספר, ומה שאי-אפשר למדוד... אני לא בטוח שאני מאמין בו. ספר לי, מה אי-אפשר למדוד במערכת החינוך? |
|
||||
|
||||
אי אפשר למדוד חדוות למידה. אי אפשר למדוד כישורי למידה אי אפשר למדוד שמחת חיים אי אפשר למדוד כבוד לזולת אי אפשר למדוד רוחב אופקים אי אפשר למדוד אחריות על הלמידה. בעצם אפשר למדוד הכל, השאלה היא כמה זה עולה, ומה אתה רוצה להשיג בסוף. איזה משקל תתן לכל אחד מהם וכיצד תחליט מה עדיף? מה עדיף: בי"ס שבו הילדים מסיימים בגרות חמש יחידות עם ציון מאה ונשבעים שלעולם לא יתעסקו יותר עם מתמטיקה או בי"ס עם ממוצע שבעים בארבע יחידות אבל ילדים שרואים במתמטיקה דבר נחמד? בי"ס בו כולם מסיימים בגרות באנגלית עם מאה בחמש יחידות אבל איש אינו מסוגל להבין מה הם אומרים באנגלית, אף אחד מהם מעולם לא קרא ספר באנגלית ולא יקרא, או בי"ס שבו ילדים מדברים אנגלית וקוראים אנגלית אבל במבחן מקבלים 80? בי"ס שבו מדייקים אבל לומדים מעט או בי"ס בו מרפרפים על החומר אבל יודעים הרבה? אבל בעצם יש דרך טובה ובדוקה למדוד את כל הדברים הללו - לתת להורים לבחור את ביה"ס של הילדים שלהם. זה ימדוד במדויק בשקלול האמיתי והראוי כל אחד מהעניינים ויביא לבתי ספר יותר טובים. זה ימנע כל נסיון להתאים את המערכת למבחנים למרות הידיעה שזה לא הדרך הנכונה לחנך. |
|
||||
|
||||
"אי אפשר למדוד... אי אפשר למדוד... אי אפשר למדוד... בעצם אפשר למדוד הכל." - I rest my case. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |