|
||||
|
||||
האינטרס לקבל תלמידים גרועים הוא יותר חזק מ"אנחנו לא יכולים להיפטר מהם". אני לקוח גרוע בשביל חברות הפלאפון, עם חשבון של עשרות שקלים לכל היותר בחודש, מכשיר ישן שלא עולה לי כלום והעדר מוחלט של שימוש בשירותים מתקדמים/ביטוחים. אף אחד לא זורק אותי, לא מאיימים עלי שבלי חברה חדשה בחו"ל כדאי לי לחפש ספק אחר. גם תלמידים חלשים יכולים להיות נישה כלכלית. להחזיק אותם בבי"ס 12 שנות לימוד (כמדומני זו היום דרישת הסף לעבודה במשטרה), מסלול בגרויות בסיסי למוכשרים ולמונעים שבינהם וכו' הם השגים סבירים, שמוסדות טובים מצליחים להשיג כבר היום באוכלוסיות בעייתיות. ההכנסות נמוכות יותר מהחזקה של אוטיסטים ומפגרים, אבל גם ההוצאות נמוכות בהרבה. כשמביטים בשוק החופשי, ישנם שני מודלים של הגבלת צריכה. גוגל יצאה בדוא"ל בגרסת בטא, אז היא מפיצה אותו בזהירות דרך הזמנות כדי לשמור על גדילה מאוזנת. המטרה שלה היא שכולם ישתמשו בדוא"ל שלה, ההגבלה היא זמנית. אסטון מרטין, מצד שני, לא מעוניינת למכור מכונית לכל פועל. היא רוצה להסתפק בנתח שוק קטן ומובחר. בית ספר שעובד לפי הגישה הראשונה צריך לקבל אפשרות לסנן (זמנית) לפי קריטריונים סבירים. אולי העדפה קלה למקומיים, אבל דרישה לאחוז משכונות חלשות יותר, הגרלה של מקומות והכל לפרק זמן מוגבל (במהלכו בית הספר אמור להגדיל את הקיבולת, בין אם ע"י פתיחת סניפים נוספים או גדילה). אם הוא לא עושה את זה, הוא הופך אוטומטית (או ע"י הכרזה מראש) לבי"ס אליטיסטי. זה בסדר גמור, זה אפילו מעלה את כמות הקריטריונים שמותר לו להפעיל, לשיקול דעתו. זה יוריד כמובן את כמות הכסף פר תלמיד, עכשיו על שלוש יחידות מתמטיקה ביה"ס לא יקבל כלום. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |