|
(עוד תגובה מאוחרת) 'שמש' המנוחה רחוקה מלהידמות לתמונה המתוארת ב'פנים אחרות', למעט קווי הדמיון בין הטנצרים (מלשון dancer כמובן) עליהם עמדה שלומית. 'פנים אחרות' רחוק מלשמש בסיס לסיטקום כזה או אחר. זו היצירה העגנונית החביבה עלי ביותר, גם אם באיוולותי הזדמן לי להשוות כמה מערכות יחסים כושלות שעברו עלי למתואר בסיפור. פואטי אך לא לעניין. למי שלא יודע, 'פנים אחרות' מספר על מיכאל וטוני הרטמן בצאתם מביה"ד הרבני כשהגט בידי טוני. בצאתם מסתערים על טוני הדומעת המחזרים סוויריש וטנצר (צרצר ורקדן, "שניים שהם פחות מאחד" לפי גולדברג), אך טוני ומיכאל מנפנפים אותם משם ופונים לדרכם. הם יוצאים לטייל מעט יחד, סועדים ארוחת ערב, ונאלצים לישון בפונדק מחוץ לעיר בשל השעה המאוחרת. במרוצת הסיפור מגלה מיכאל כי נהג באשתו לשעבר שלא כראוי, והם מגלים זה בזה פנים אחרות, אהובות יותר. בשבתם במסעדה מתאבך עשן הציגרטות שלהם יחדיו, אך אותה קירבה מפויסת מחודשת נרתעת בפונדק, כאשר טוני ישנה בחדר אחד, ומיכאל - על שולחן הביליארד. עם זאת סוף הסיפור הנהדר נותר פתוח לפרשנויות. ואם התיאור הפרוזאי הזה לא ממריץ אתכם לקרוא את הסיפור, צאו וקראו אותו בהמלצה אישית ולא תתאכזבו, לפחות לא יותר מדי. זה סיפור קצר בן כמה עמודים, והוא נכלל בקובץ הסיפורים 'בדמי ימיה' כמדומני.
|
|