 |
|
 |
||
|
||||
 |
ישראל פשוט הולכת ומתדרדרת מבחינת החינוך, בשנת 1964 תפסה ישראל את המקום הראשון בעולם במבחנים הבינלאומיים. בשנת 1984 היא הגיעה למקום השישי. בשנת 1999 היא ירדה למקום ה-28. ביהס" הוא בייבי-סיטר חד משמעי! אם נסתכל על נתון יציב אחד-נבודד כתה אחת ונתבונן בתלמידים נבחין כי התלמידים נחלקים לשני סוגים: ילדים שנראים "קשי-תפיסה" : תקועים מאחור באחת השנים המוקדמות, אותם ילדים ניסו כנראה בעבר להבין את מה שהמורה לימד, אולי אפילו העיזו ושאלו, אך תגובות של כעס, חוסר סבלנות, או סתם מורה שפשוט לא יודע איך ללמד, גרמו לילד לוותר על הניסיון להבין, וכשכל הכיתה "המשיכה הלאה" הוא נשאר מאחור. במקרה הטוב, הוא יושב בכיתה, בוהה במורה, מסתכל בשעון, מקשקש במחברת ומנסה איכשהו להעביר את הזמן. במקרה הרע, הוא מתחיל לחבל ברכוש בית-הספר, לעשות נזקים, לקטר על כל העולם ולהבריז משיעורים... הסוג השני הוא תלמידים שיש להם קצת יותר משמעת עצמית או כאלה ש"קיבלו על הראש" מהורים וממורים. הפחידו אותם וגרמו להם להאמין, שהמדד היחיד להשרדות ולהצלחה בחיים הוא הציונים במבחנים, בתעודת הבגרות ובאוניברסיטה, ושאם אלה לא יהיו טובים, כל הדלתות תהיינה סגורות בפניהם. שום ידע אמיתי, רק מספרים. וזה הסוג השני של תלמידים - תלמידים שלומדים רק כדי לעבור את המבחן, והם אכן עוברים אותו בהצלחה, אך אין להם שמץ של מושג מה למדו! הם שוכחים את החומר מייד לאחר המבחן! הם למדו אך ורק בשביל הציון ולעולם לא יצליחו להשתמש באמת בחומר שלמדו! ופה מערכת החינוך נכנסת לסחרור - אין בבתי הספר שום שיטה יעילה ללימוד > התלמידים לא מבינים מה הם עושים > הציונים יורדים > המורים ננזפים וחייבים להוכיח שיפור > מי שנוזף במורים אינו יודע בעצמו כיצד ללמד > הוא מאיים על המורים בפיטורין אם לא ישתפר ממוצע הציונים > המורים "מפתחים" שיטות בהן התלמיד יוכל בקלות ללמוד בעל-פה את החומר ולעבור את המבחן בלי להבין דבר, למשל מאגרי שאלות שרק מהם נלקחות שאלות למבחן – התלמידים פשוט לומדים בעל-פה את כל השאלות. או למשל שיטות של "צבירת נקודות" – המקסימום במבחן הוא 150 ולא 100, אבל כל ציון מעל 100 נחשב למעשה ל-100 במבחן! כל אדם אינטליגנטי רואה שכל תלמיד ברמה של 60 ומעלה נחשב למעשה ל-100 במבחן כזה!) > תלמידים מקבלים ציונים טובים שלא משקפים ידע אמיתי > תלמידים שהם תוכים ורובוטים יוצאים לשוק העבודה, אין להם מושג מה למדו והם פוגעים בחברה כולה ובעיקר בעצמם! התלמידים פשוט בזבזו 12 שנות לימוד כדי להגיע לתעודת בגרות שאינה משקפת שום ידע אמיתי! בין שני הסוגים הנ"ל יש כמובן מספר זעום של ילדים שכן מבינים מה הם עושים. מה מבדיל ילדים כאלה מאחרים? האם זה משהו גנטי? (רמז - לא). האם אפשר לעשות משהו כדי ליצור לדוגמה כישרון למתמטיקה אצל הילד? יועצים בבית-הספר ו"מומחים" למיניהם יגידו שאי-אפשר, שזה עניין מולד. הם יגידו שילד "או שיש לו את זה או שאין לו את זה", ושבטח יש איזה גֵן שאחראי על מתמטיקה... אני אומרת שכן ועוד איך! מה דעתכם? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בין ילדים "קשי-תפיסה" לבין "כאלה שקיבלו על הראש" איפה את נמצאת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלום חבר\\ה יכולת להתעלם מתגובתי אך בחרת להקדיש לה זמן אני מעריכה זאת על-כן אענה לתגובתך, סקרנות היא תכונה חיובית בתור נערה שגדלה במערכת חינוך שתוארה להלן, ידעתי ניסיון משני הקצוות גם פה וגם פה. את ההבנה האמיתית שלי קבלתי בזכות יצר הסקרנות שמצא עניין בכל נושא אותו בחרתי ללמוד, אך ללמוד כיצד ללמוד באמת-זאת עשיתי בדרך הקשה עד שהתוודעתי לטכ' הנכונה. כיום אני סטודנטית לרפואה , אשר נהנית מחדוות הלמידה- וכן חבר\\ה אני אומרת ישנם עוד אלפי ילדים בעולם שיש להם את הזכות לדעת כיצד ללמוד באמת על-מנת שיוכלו ליישם את אשר הם לומדים. לא היית רוצה שהילד שלך באמת יבין את מה שהוא לומד ומה שהוא עושה במקום שהוא יביא מאיות בשביל לרצות את אמא ואבא? לא היית רוצה שהוא יצא לאחר 12 שנים בהם הוא רכש ידע לחיים עם יכולת ליישם את מה שלמד? שיהיה לך שבוע קסום ליאת |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה שלא תעלה את דעתך גם לאתר דעות אתר דעות הינו אתר חדש שעלה לאויר שמאפשר להעלות וידאוו על כל מה שמעצבן אתכם בארצינו הקטנטונת תוכל לקבל חשיפה נוספת ותגובות השירות חינם כתובת האתר: אשמח לראות אותך באתר בתודה מראש מנהל אתר דעות |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא נכנס לאתר שמחייב אותי להירשם ועוד עם כתובת מייל | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה? כתובת מייל זה לא אחד הדברים שהכי קל לייצר באנונימיות? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |