|
כיום, ולאורך מרבית חיי, אינני קוראת את "לאשה", אפילו לא בתור לרופא השיניים (לא הולכת למספרות), אבל במשך כמה שנים שבהן נהגתי להביא אותו לגברת קשישה, בבית אבות - כן קראתי, הייתי קוראת בדרך, ברכבת.
ליתר דיוק, לא נהגתי לקרוא את הכל, אבל קראתי באופן די שיטתי, כמעט מדי שבוע, את המדורים לייעוץ בענייני סקס - היה שם לפחות מדור אחד כזה, ואיכשהו נראה לי שהיו שניים-שלושה. הם נקראו בשמות שונים אבל עסקו, בסופו של דבר, בבעיות סקס. מן המכתבים שהופיעו במדורים ההם למדתי שהארץ הזאת מלאה בנשים שיכולות אבל נורא לא רוצות ובגברים שנורא רוצים אבל לא יכולים. הנה - מי אמר שמשבועון נשים מטופש ואנאכרוניסטי אי אפשר ללמוד משהו אותנטי על המציאות? אם רוצים, שמים לב ומסיקים את המסקנות הנכונות - אפשר גם אפשר.
|
|