 |
|
 |
||
|
||||
 |
אבל יש אולי יחס דיאלקטי או אמביוולנטי. מצד אחד בוז למה שמסמל דקדנטיות חומרנית ומטומטמת. מצד שני ניצול מושכל (או אינטואיטיבי) של אספקטים שונים מתרבות ההמונים לקידום מטרות. למשל שימוש בצורות הבעה שונות של המדייה, או ניצול תרבות ההמונים כמדיום שמפיץ ומגביר מתוך עצמו פחד ומסרים. |  |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |