|
השנאה ליהודים ו''לכופרים'' האחרים היא אכן חלק מהפונדמנטליזם המוסלמי, אך שנאה זו אינה נובעת מההתנהגות היהודית ''השלילית'' מה שנקרא ''כיבוש, התנחלות, מחסומים''. אלא מכך שהיהודים מציגים אלטרנטיבה ליברלית מתקדמת ממש ''בחצר האחורית'' שלהם. מיעוט מצליח ומתקדם בלב המזרח התיכון הפרימיטיבי והכושל.
כשם שהנאציזם הגרמני התבסס במידה רבה על השנאה ליהודים וליבוי תאוות השמדת היהודים ומיעוטים אחרים, וגם אז היו יהודים רבים שידעו להטיל את האשמה באחיהם, והיו שדרשו לבטל את התפילות, את בתי הכנסת, את הסממנים החיצונים והלבוש השונה וכך הלאה, כך פועלים כוחות כיום בתוכנו המאשימים את המתנחלים, המחסומים, העלייה להר הבית, מנהרת הכותל, גולדה ושמיר..
הדבר פשוט משולל כל אחיזה במציאות, וכפי שציינתי כל מבחן לוגי של בידוד אלמנטים וגורמים היה מגלה ששנאת המוסלמים בדורות האחרונים כלפי שכניהם השונים בכלל וליברלים מתקדמים בפרט היא הגורם המשותף היחיד המסוגל להסביר התנהגותם.
תופעת ''שנאת השונה'' הינה ביולוגית במהותה, ומתחברת לייצר הטבעי החייתי של התרחקות ואפילו השמדת ''מוטציות''. וככל שהאוכלוסיה פרימיטית יותר, קל להסית אותה על רקע זה. לא בכדי בחרו גם הנאצים הגרמניים וגם המוסלמים סביבנו לצייר אותנו כבעלי הופעה פיזית שונה, הצמידו לראשינו קרניים, ואף עקום קיצונית עודף שיער וגפיים מאונקלים, קבעו ''מדעית'' שהיהודים אינם בני אדם, אלא ''צאצאי הכלבים והחזירים''.
שנאה גזענית זו לא נבעה מכך שהיהודים התעללו בגרמנים, נהפוך הוא ככל שהיהודים היציגו אנושיות ותרומה גבוהה יותר לקהילה, כך גברה השנאה כלפינו. שנאה פרימיטיבית זו מתחברת היטב לתחושת הקנאה והקיפוח. והצלחת היהודים חרף התנאים אכן עוררה קנאה בנאצים דאז, ומעוררת קנאה בנאציזם המוסלמי עתה.
באופן אבסורדי, דווקא נדיבות הלב והאנושיות שמגלים השמאלנים כלפי האויב הערבי, וביחוד הליברליזם בנושאי משפחה ושוויון האישה, היחסים שבינו לבינה, (ובינו לבינו), היא המדגישה את ההבדלים, היא תורמת לקנאה ולשנאה אולי יותר מאשר ''אכזריות'' המג''בניק במחסום, או אורות בית הכנסת במערת המכפלה.
|
|