![](/img/cornr_br.png) |
צריך להפריד בין ראיות לבין ראיות קבילות. כלומר, העובדה שהפרקליטות מאמינה, לאור הראיות השונות, שהמעשים נעשו, עדיין לא מבטיחה שניתן יהיה להוכיח את הדברים ברף הנדרש בביהמ"ש. זה נובע, בין השאר, בגלל טעמים טכניים כמו התיישנות של ראיות מסויימות, ראיות שאי אפשר להשיג בכלל חסינויות שונות ומשונות וכו'.* ולכן על הרצף שבין "התיק לא עומד על רגליו" לבין "הרשעה ודאית" יש אי אילו נקודות ביניים. הואיל ובמשפטים פליליים אתה יכול לצאת או זכאי או אשם *ולא שום אפשרות אחרת*, אני יכולה להבין שיקולים לפיהם עדיף (גם לך וגם לתביעה,**) שתצא אשם בוודאות בחלק מהעבירות מאשר שאולי תצא זכאי בכולן. נראה לי שהמשמעות של ניהול תיק, במקרה הזה, שייסתיים בזיכוי של קצב (אפילו אם "זכאי מחמת הספק" כי, כאמור, האשמה היא עניין בינארי בפלילים) תהיה הרבה יותר קשה מבחינת התוצאות. וכל זה לא אומר שנראה לי שמדובר בעסקה די מחורבנת.
* ושוב, לא מכירה את הפרטים ממקור ראשון, גם לא משני. רק מכלי התקשורת, ככה שמה שאני אומרת הוא תיאורטי, בעיקר. **כמייצגת של אינטרס הציבור
|
![](/img/cornr_bl.png) |