|
לפני כן למדתי פסקל.
הכתיבה המינימליסטית (מהדורה I הדקה) היא שעוררה את התפעלותי ע"י כך שהצליחה במינימום מילים, לפתוח בפני עולם עשיר של עשייה. היחס בין העושר שנפתח בפניי לבין כמות המילים שנדרשה לכך הרשים אותי גם שנים לאחר מכן.
אבל זו גם השפה עצמה והפתרונות הפשוטים להפתיע, אך גם היעילים והנהירים (לפחות לי) שהם נתנו בספר, שהשאירו עלי רישום עמוק. גם השקיפות – כלומר, העובדה שמלשון הקוד כבר ברור (עם כמה הסתייגויות) מה הולך המחשב לעשות עם זה - מאוד דיברה אלי.
במידה רבה, דגשים אלו, שלא היו חביבים על בודקי התרגילים באונ', מה שהשפיע על החלטתי לעזוב את החוג, איפיינו לאחר שנים חלק גדול מהתמחותי המקצועית - אלגוריתמים לעיבוד מהיר של כמויות גדולות של מידע, המותאמים לאופן בו עובדים "הברזלים" במחשב.
|
|