![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
ההבדל מתבטא בהתנהגות שאתה מצפה מאדם שנמצא או יכול להימצא בעמדת כוח, למשל. האם אתה יכול לצפות שהאידאולוגיה שהוא מציג לא תושפע מאינטרס אישי שלו, ועד כמה העובדה שיש לך אמון בו, במובן זה שאתה יודע שהוא לא יעמיד במודע את האינטרס שלו לפני זה של המדינה, באמת מבטיחה את זה. מצד שני, היטלר הוא לא ממש דומה לאנשים אחרים במצבים אחרים בד''כ. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אכן בשנים האחרונות החשד לגבי האינטרסים האישיים של מנהיגים הולך וגובר במידה מאוד לא נעימה. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
מה שניסיתי לומר הוא שגם המנהיגים שברמה המודעת חשבו רק על טובת המדינה, הגיעו למסקנות שחלקן מבוססות על פעולתו הלא מודעת של האגו, כמו למשל שהם המנהיגים הטובים ביותר, שהם צודקים (כמעט) תמיד. אפשר לראות זאת בהתנהגותם של בן גוריון, גולדה מאיר, אהוד ברק ועוד. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
זו ודאי נטייה קיימת. מאידך גיסא, נטייה נוספת שקיימת היא שגם אינטרסים אישיים אחרים משפיעים ברמה הלא מודעת על המחשבה המודעת על ''טובת המדינה''. | ![]() |
![]() |
![]() |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
![]() |
© כל הזכויות שמורות |