 |
אני מניח שלאנשים בעלי נטיה לכינון והנהגת דיקטטורה, יש צורך מאד חזק להרגיש חשובים. סביר להניח שכדי להצדיק את הצורך הזה (בעיני עצמם) הם ישתמשו בכל כלי שעומד לרשותם. אחד הכלים הנגישים הוא האמונה שאתה פועל למען משהו נעלה. איכשהו יותר נח להרגיש חשוב למען אידיאלים מאשר להרגיש שסתם השגת ססטוס שמספק את האגו המפונק שלך. עם זאת, סביר שאותם אנשים שבאמת הצליחו לעמוד בראש דיקטטורה בסופו של דבר, הם לא לגמרי תמימים. סביר להניח שהם יודעים לקרוא סיטואציות פוליטיות ואנושיות טוב מהממוצע ולהשתמש בזה לתועלתם. ההנחה שלי היא שהדיסוננס בין האידיאולוגיה לפרקטיקה אצלם, מיושב על ידי כך שהם רואים את האידיאולוגיה כמטרה סופית מרוחקת שמצדיקה ומתדלקת את התימרונים הפרקטיים. כנראה שהם משוגעים ברמה האסטרטגית ושקרנים ברמה הטקטית (בלי להכליל). יכול להיות שאפשר לבחון את אותו נושא דרך הפער בין תוכן הטקסטים שאלים נוטים להנחית על העולם, למנגנונים הפוליטיים שנציגיהם עלי אדמות נוטים להפעיל בשמם. סתם אינטואיציה...
|
 |