בתשובה לבלבניסט/מלש''ב, 08/06/07 12:57
 |
|
 |
||
|
||||
 |
נראה שאתה רק מחזק את הטענה שלי. ערן כתב שיש להתייחס לאינדיבידואל ולא למימשל ואני תהיתי אם זה דבר אפשרי. והנה גם אתה בתגובה קצרה מערבב בין האיש בוש ובין ממשל בוש. השאלה שלי במקומה עומדת: כיצד ניתן לבודד את האדם הבודד, במיקרה זה מי שעומד בראש המימשל הדמוקרטי, מהמערכת הממשלית השלמה. הרי כל נאום של הנשיא מתוכנן מראש על ידי קבוצת ההנהגה כולה, ודבריו אמורים לעמוד במסגרת המדיניות הכללית של המימשל. המימשל הדמוקרטי איננו דיקטטורה של האינדיבידואל (ויש לי ספקות אם אפילו בדיקטטורה ניתן לבודד את המנהיג מהממשל). |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
האדם הבודד הזה בו אנו דנים עומד בראש הממשל, ולכן סביר שאם הוא מחזיק בעמדה מסויימת, הממשל רובו ככולו יהיה מכוון אליה. אבל זוהי אינדיקציה "חלשה", מאחר ושיטת הניתוח מבודדת קודם כל את הפוליטיקאי הבודד לצורך ניתוח. איך עושים את זה? ע"י בחינת מהלכים להם הוא שותף או אותם הוא מוביל. הבחינה נעשית לפי כל המידע הזמין, כמו מבחן התוצאה, מידת השפעתו על החלטות/פעולות, עמדותיו כפי שהובעו ב MONEY TIME, עמדות יריביו ומהלכיהם וכיו"ב. במקרה של נשיא ארה"ב זה ניתוח שהוא דווקא די קל - להבדיל ממנהיג ישראלי, כמות האילוצים החיצוניים על נשיא זה פחותה יחסית, והשיקולים הקואליציוניים הפנימיים גם אינם גבוהים כמו בשיטה הפוליטית הישראלית, ולכן הזיהוי של שיוכו הבלבני הינו מהיר. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |