בתשובה להאייל האלמוני, 03/06/07 22:33
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אתה שוכח מי היו הרמטכ"ל וראש הממשלה, וזה די דומה בעצם לקונסטלציה של מלחמת לבנון השניה: רה"מ ורמטכ"ל משתלבים, ובאמצע אחד דיין, שאין לו אלא להצטרף למהלך. ההבדל הוא שמהלך ששת הימים נחשב להצלחה כבירה, ואיפשר לדיין לגזור קופון לא קטן ע"ח רבין ואשכול. עוד סייעה לתוצאות המלחמה העובדה הפשוטה שכל יריבינו היו משתלבים (נאצר, חוסיין, אסד), והגיעו "מוכנים כיאות", ואף עשו הכל כדי שנבין את הרמז ונתקוף כבר לעזאזל (מיצרי טיראן), הצטרפות ירדן לקואליציה וכו'. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני שמחה לשמוע שנאצר, חוסיין ואסד נהנו מתבוסתם. זה נחמד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בטוח שנהנו, כי לא הצליחו לרתום את ממשלת ישראל למהלכים הרצויים בעקבות ההצלחה הישראלית, וזו הסיבה העיקרית לפרוץ יום כיפור. אבל ההצלחה הכבירה הישראלית לעומת ההבדל בלחימה רק 6 שנים לאחר מכן מעידה על רצון המנהיגים לא פחות ממוכנות הצבאות. זוכרת את תמונות הנעליים המצריות בסיני? זו פניקה של צבא לא מוכן. אותו צבא בדיוק, 6 שנים לאחר מכן, התנהג לגמרי אחרת, הרבה בשל הכנה ראויה יותר, בשל מטרות אחרות ללחימה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה היו המהלכים הרצויים דנן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התחלת התהליך המדיני ע''י ישראל מעמדה של כוח, בגבולות קבע שמבטיחים דו קיום, במקום השיכרון הבדלני של האימפריה הלא מנוצחת. האכזבה המרה מאי התממשות התהליך הביאה להבשלת המהלך של יום הכיפורים, וניצול הזעזוע לביקור סאדאת מאוחר יותר בישראל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי. אלה גבולות קבע? וסאדאת, אם אני קוראת אותך נכון, היה בדלן, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גבולות קבע שבהם ישראל לא חייבת לוותר על כל ההישגים האיסטרטגיים של 67, ושומרת לעצמה הרבה מיו"ש, עזה, חצי סיני לפחות, והרבה מרמת הגולן. וסאדאת לא היה בדלן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז טעיתי? הוא הרי עשה הסכם שלום עם בגין - הבדלן לשיטתך, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טעית במה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנחתי דסאדאת בדלן, לשיטתכם, משום שאם אינני טועה בגין מסווג כבדלן, וסרדרת עשה איתו את ההסכם. נראה שיש כאן משהו שלא ברור לי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסכם הוא לא בין שני אנשים - הוא בין שתי מדינות, שבכל אחת מהן פוליטיקאים רבים שכל אחד מהם מושך לכיון אחר. ראש ממשלה כמו כל פוליטיקאי אינו יוצא דופן - אין לו כוח בלתי מוגבל. לכן, להביט על העניין כ''סאדאת עשה שלום עם בגין'' זו הסתכלות צרה שמפספסת את כל האנשים האחרים שהיו מעורבים בתהליך, את מה שעשו, את מה שאמרו, את מה שהכניסו להסכם ומה שהוציאו ממנו, וכו'. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
...אבל הבלבניסט תיאר את בואו של סאדאת לירושלים כניצול ההזדמנות של זעזוע יום הכיפורים. כלומר, כמטרה שסאדאת רצה בה, אם הבנתי נכון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך זה סותר את מה שכתבתי לעיל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אהמ... אז שוב טעיתי? הנחתי שההסכם עם מצרים כפי שנחתם לא היה לרוחם של המשתלבים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ושוב, מה הקשר? העובדה שסאדאת (כמשתלב) יזם את המהלך (טס לישראל) או את הצעדים שהביאו למהלך (מלחמת יום הכיפורים) לא נתנה לו שליטה מלאה על אופי ההסכם שהתגבש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, זה לא ברור בכלל. הרי לפי בלבן יש לסווג את סאדאת לפי תוצאות מעשיו, לא? והתוצאה הייתה "בדלנית", לא? (ואגב, איך היה נראה הסכם של "משתלבים" עם מצרים באותו מצב?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו מיסקונספציה נפוצה. אני מציע לקרוא שוב את דיון 1430. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |