בתשובה לדב אנשלוביץ, 23/11/01 23:41
בומרנג 44570
שוב נתחיל מהסוף. אני לא מבין מאיפה שאובה ההערכה שלך לגבי ההנחות המוקדמות שמהן יוצאת ועדת אור.

א) "צוות אחר של חברי ועדה היה יכול לרכז את כל החקירה באלה שלבו את המהומות האלה כי הם האחראים האמיתיים למותם של האנשים..."-- הוועדה שמעה עדויות על ההסתה שקדמה לרצח; בדצמבר היא תחקור את חברי-הכנסת בשארה ודהאמשה, אני מניח שהחקירה תתמקד בהסתה הזו.

ב) "...למשטרה היה נותן צל"ש על הצלחת לבלום התקוממות פנימית שעלולה הייתה להביא לרצח רבים חפים מפשע"-- אין מי שטוען שהיה מדובר בפועל בהתקוממות פנימית עממית. יש מי שטוען שזו היתה התמונה שבידי הממשלה, ויש מי שטוען שהיה מקום לחשוב כך _ביום הראשון_. אבל למיטב ידיעתי אין חולק שהתמונה בשטח לא ייצגה את זה (לפחות מהיום השני). כשאני אומר ש"אין טוען", אני מתייחס גם לפיקוד הבכיר של המשטרה וגם לדרג המדיני. אז מה אתה צריך בוועדה? "את פתח לו"? אין יסוד לכיוון הזה. (הסתייגות: הגם שאני קורא עיתונים ועוקב אחר עבודת הוועדה, מובן שאינני יכול לטעון שבידי התמונה השלמה אודות עבודתה)

ג) "בתוך ועדת אור נוצר מצב שבו יש כמה דברים ברורים מעליהם, כאלה שבמדינה כארצות הברית ובנסיבות דומות כפי שתיארתי קודם, לא היה סיכוי שייוצרו. מדוע זה ברור מאליו שאסור להציב צלפים מול המון פרוע בתנאים מסוימים ? לשם מה מחזיקים בכלל במשטרה צלפים ונותנים להם משכורת, אם אסור להציבם בשום מקום ?" — זה לא ברור מאליו. בשלב זה אין לדעת מה ברור לוועדה מאליו. הוועדה שמעה וביררה טענות שונות בדבר הפעלת הצלפים. ראשית, נרמז בשאלות של השופט אור לשלמה בן-עמי ולברק שהיא מוכנה להפריד בין שאלת הצבת הצלפים לשאלת הפעלתם. ההצבה מותרת, במענה לטענה המודיעינית שיש אפשרות לירי חי על שוטרים, ההפעלה, לעומת זאת, היא אירוע חדשני בישראל, ומזיק ביותר.

צלפים כשלעצמם אינם פסולים, אולם הפעלתם כפופה לחוק בדבר פתיחה באש. כאן נעשה – לכל הדעות – שימוש החורג הן מהוראות הפתיחה באש הרגילות של המשטרה.

בנוסף, היתה כאן חריגה מפורשת מההוראות שברק ובן-עמי טוענים שהם נתנו למשטרה: בניגוד מפורש להוראות, המשטרה לא בחרה לסגת כשהותקפה באבנים ובקלע-דוד, אלא ירתה חזרה. מכיוון שהשימוש חורג מההוראות, המדובר למעשה בטענה של ברק ובן-עמי של אי-ציות של המשטרה להוראות הדרג המדיני! זה בעיני יותר חמור ממרי אזרחי של ערביי ישראל.

ד) "ואם מציבים צלפים מדוע זה מובן מאליו שצריך לדווח על כך לשר מיד בסמוך לאירועים ?"--- אה, זה ברור. כי היה כאן שינוי של הוראות הפתיחה באש, שינוי שנעשה על ידי המשטרה. כי המשטרה הציגה מצג חצי-מטעה לשר (שוב, לפי טענתו בלבד). כי מדובר באירוע עם משמעויות מרחיקות לכת, ודרגי השטח מידרו (ייתכן) אפילו את המפכ"ל ממנו!!

-------

אני לא רוצה להיכנס לעומק הטענה ההשוואתית שלך לארצות הברית. אני חושב שארצות הברית שוגה. אני חושב שאין מקום להשוות בין תומכי בין-לאדן לתומכי בשארה. יש לי גם תנא דמסייע, אליק רון, שאמר שהמשטרה נאלצת לטפל בנוקשות במה שהחברה הישראלית הפכה לחצר האחורית של הפוליטיקה שלה. המשטרה היא זו שנשלחת לעשות עבודה מלוכלכת על פורעי חוק, לאחר שהחוק עצמו מפלה ומנחית ומדכא. רון אמר ש"לפני שהורסים בתים, יש לבנות בתים". כידוע, ילד ערבי מקבל שליש ורבע תקציב החינוך של ילד יהודי; כידוע, לא הוקמה מעולם עיר ערבית בישראל משך 50 שנים; כידוע, לא ניתנים אישורי בניה לפי הגידול הטבעי. במצב דברים זה, קשה מאוד מאוד לבוא ולומר שמפגין הנהרג בשוודיה הוא כמו 13 מפגינים ש"מוצאים את מותם" בהפגנות בישראל. עד היום לא הותר סבך נסיבות מותו של אסיל עסלי, אשר האפשרות המסתברת יותר (כפי שהבנתי) היא שהוא נרדף על ידי שוטרים ונורה מטווח קצר על ידיהם. האוכלוסיה הערבית זכאית לצאת מנקודת הנחה, כל עוד לא הוכח אחרת, כי בהיותם הכבשה השחורה, טופלו המהומות שהם עוררו ביד נוקשה מהדרוש, ובניגוד להוראות הדרג המדיני, אך ורק בשל היותם ערבים. והבירור של הטענות החמורות העולות בוועדת אור חורג לחלוטין מהעניין של הציבור הערבי בו. זהו אינטרס ישראלי נוקב.
בומרנג 44614
יכולתי לשוב ולחבר תשובה ארוכה ומנומקת, ואף אתה יכולת להשיב תשובה ארוכה ומנומקת לדבריי. אין לדברים סוף אך זה חסר תכלית וטעם. בנושאים האלה הכל מתמצה בשאלה על מה כל אחד שם את ההדגשים, והדבר אינו יכול להיות אובייקטיבי. גם אם יחקרו את דהמשה, בשבילי זה לא מספיק, כי בעיניי ההסתה היא עיקר העניין ולכך היה צריך להקדיש את כל הדיונים. אני אומר שזו הייתה התקוממות עממית (לא התכוונתי שהיה כאן נסיון לתפוס את השלטון), כי כך אני רואה מה שהיה. איש לא יכול לדעת דבר כזה יותר טוב, גם אם יהיה פרופסור מכובד מארצות הברית. השאלות האלה אינן אובייקטיבות.
מקובל עלי... 44864
בשמחות!

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים