 |
פשרה הגיונית לא תוכל להיות מבוססת על צדק. היא גם תהיה חייבת להיות מעוגנת בעתיד, דווקא - כל מיני שיקולים בטחוניים וכדומה.
אפשר להניח שהכניסה של ישראל לשטחים הכבושים נעשתה מראש כדי לסרס איומים שהיו יכולים להווצר כתוצאה מקיומה של מדינה פלסטינאית של ממש, כלומר גם לא רצוי (מנקודת מבט טכנית ישראלית, שבאופן עקרוני אני מתנגד לה) להחזיר את המצב לקדמותו. אני מסכים בלב שלם לפינויין של כל ההתנחלויות, ואני מאמין, כפי שכבר נכתב כאן בעבר, שדעת הקהל היא עניין גמיש מאוד ושניתן לתמרן אותה לכל כיוון, ואפילו עד כדי פינוי כולל. הבעיה היא שאין עניין כרגע עניין לאף אחד לפנות אותן - כאן אני אשחרר עקיצה קטנה לכיוון מדרש בלבן - גם לא למתבדלים (שיכולים להפיק הרבה דווקא מהמשך החיכוך).
אפשר לומר שהתגובה שלי הייתה במישור הקוצ'י מוצ'י, ותכליתה - שיש לה השלכות אופרטיביות, שמשיקות לוויכוחון שלי עם ליאור טיפה למעלה - צדק הוא מושג עקר לחלוטין, ובמקרה הזה הוא גם לא קיים ולא יוכל להתקיים. אני חושב שאולי כדאי לאמץ ולהקצין את המשפט האחרון של חזי: מהות הסכסוך כרגע אינה היסטורית. ההיסטוריה זה הקוצ'י מוצ'י, אין לה יותר משמעות בסכסוך הזה. את כל התביעות הפלסתיניות והישראליות ניתן וחובה למקם בהווה בלבד.
אם נמשיך לכיוון דיון אחר באייל - אין פוליטיקה מוסרית, יש רק ריאל פוליטיקס.
את התגובה שלי לחזי אפשר, ב hindsight חמקני, להציג בתור דעה הפוכה לשלו, שניזונה מאותה היטוריה ומובילה לאותה צורת פתרון - ולכן היא חסרת משמעות בעצם. מכאן נובע שמה שניסח האייל האלמוני באורח לא איילי בעליל ("אם רוצים לעשות שלום, צריך להכיר בעובדה ששני הצדדים ביצעו מעשים איומים במסגרת המלחמה בין העם הפלסטיני לעם הישראלי, ולסלוח"), יש לנסח באופן מחודש וקר יותר, ואם לצטט את עצמי מלפני כמה שורות: את כל התביעות הפלסתיניות והישראליות ניתן וחובה למקם בהווה בלבד, ולתבל בפרובוקציה (העניינית) שמעליה: אין פוליטיקה מוסרית, יש רק ריאל פוליטיקס.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש