בתשובה לברקת, 25/05/07 12:36
 |
|
 |
||
|
||||
 |
והעובדות, אם אני יודע אותן נכונה, מסבכות את ברקת עוד יותר: השם הרשמי הוא בחולם, ב' רפה ומלרע, ואילו ההגייה המקובלת על כולם היא בשורוק, ב' דגושה ומלעיל. שניהם לא נשמעים כ"צוּוָה". |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אבל זו לא היתה הגדרת שמיעה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, הבנתי. אז הנה טלאי: "חצ'טוריאן, קוראים לך למילואים בממלכה!" (3, 4) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שיחקת אותה, הגדרה יותר טובה: "חצ'טוריאן, גויסת להגן על הכתר!" | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמנם לא גרעינים שחורים, אלא פיסטוק, אבל בכל זאת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הא? מדוע עברתם לפתע לסינית? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשביל שברקת לא תבין, ותשאל את תגובה 445256 ירדן רמז ל(ארם) חצ'טוריאן, שיחד עם החידה של ברקת נותנים ארם צובא. ערן רצה להגיד "זיהיתי" מבלי לחשוף את התשובה, ורמז ל"כתר ארם צובא" שהוא (למיטב ידיעתי) הגירסא המוקדמת ביותר של ספר תורה שנשמרה. והיכן נשמר ספר תורה זה? בבית הכנסת של קהילת ארם צובא הלא היא העיר חאלב שבסוריה, העיר אשר נתנה את שמה הן לפיסטוק החאלבי והן לרפיק חאלבי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה... את זה ידעתי. הרפיק בלבל אותי! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ידעת שאסור לאכול פיסטוקים אחרי סעודה בשרית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, מה התשובה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אאל"ט שמו של הקבוץ הוא בכלל "פלמ"ח צוֹבָה" | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, לבושתי אכן התכוונתי לצובא (ולא לצובה) ולפחות יש מקום כזה, אם כי לא קיבוץ: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, לא רחוק מהבית שלי יש נקודת ישוב עם שם דומה, וכל פעם מחדש אני תמה מה הם מצאו בה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, כמו האישה עם היונים שעפו ואז מתו. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |