בתשובה לאייל מולד(ר), 25/05/07 23:12
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אם אין השגחה פרטית, אז ברמה של אל כזה אין כל משמעות לתורה, מצוות, חטאים, אשמה או אחריות. וכמובן גם לא לסבל ושטויות דומות שהמציאו בני אדם ("there's nothing either good or bad but thinking made it so"). הכל מולקולות/אטומים/חלקיקים/מיתרים או ממה שהעולם עשוי לפי רצון "בוראו" לכאורה, והדברים האלה מסתדרים/מתבלבלים לפי אותו רצון, בלי קשר הכרחי לעובדה שקומץ זערורי מאוד שלהם מרכיב את היצורים האלה שרואים את עצמם כנזר הבריאה: יענו, בני אדם. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נפל האסימון - אז עבור אל כזה אין משמעות לסבל האנושי. אבל הוא עדיין אחראי לאי מניעתו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה בדיוק? הוא בכלל לא מתערב בעולם ברמה הזאת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למילה "אחריות" יש משמעות מסויימת, חברתית, שקשורה - אבל בהחלט לא זהה - לסיבתיות. כמו שלא ניתן לומר "האחריות לכך ששברתי את היד כאשר שנפלתי, מוטלת על כוח המשיכה", לא נראה לי שניתן לומר "האל אחראי לסבל האנושי", לכל הפחות כאשר לא מדובר ב-"השגחה אישית". באופן כללי אני לא מבין[*] את עניין ה-"אלוהים" הזה, עם או בלי השגחה-אישית, כך שהשאלה לא מעניינת אותי מהזווית הזאת. לעומת זאת, כאשר מישהו אומר שהוא סוגד לאל, שמכיר את ההוויה האנושית, ושגרם בכוונה לשואה, זה כן מעניין. פסיכולוגית ואתית, לא אונתולוגית. [*] לפחות לא פילוסופית \ רעיונית, כמו שאני חושב שאני מבין את הכוח החלש את, תורת החבורות או את האבולוציה. כקונסטרקציה חברתית, כמשענת פסיכולוגית או כמסורת בעלת חשיבות אישית, אני כן מבין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גורם, סיבה, אבל ממש לא אחריות. זה כמו להגיד שרעידת אדמה אחראית לאי מניעת הסבל לה היא גורמת. אם אין משמעות למושגים אנושיים כמו סבל, עבור האל, גם אין משמעות להטלת האחריות עליו (אבל זה בסדר אם קצת נקטר). | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |