|
||||
|
||||
"יש לך מושג במה זה כרוך? " אנחנו לא יכולים לדעת מראש, אה פריורי, איזה מין אמצעים יפותחו וכמה שחקנים יהיו בשוק, ההנחה שלך, שצריכות להיות שתי מערכות רכבות (או רכבות בכלל) איננה מתבקשת. הנקודה שלי היא שהממשלה לקחה את המונופול לעצמה ולכן אנחנו לא יכולים לטעון שהמצב הוא תולדה של בחירת האזרחים. אילו היה מתאפשר לכל גוף המעוניין בכך לבנות רכבת או להקים רשת אוטובוסים, מוניות או ריקשות היו מפותחים פתרונות בני קיימא שמתאימים למציאות הישראלית. "זכיון אינו מונופול של המדינה" לא כל כך ברור לי מה הנקודה שמפריעה לך כל כך. זכיון משמעותו שמי שמעוניין לעשות משהו, צריך לקבל רשות מהממשלה - מכאן שהממשלה לוקחת לעצמה את הזכות הבלעדית לקבוע מי ישתתף במשחק ומי לא וזה לא מצב של שוק חופשי. ערוץ 2 ועשר, כביש שש או חברות הסלולר הם מונופולים או קרטלים. מה שהופך אותם לכאלה היא העובדה שהממשלה נתנה להם, ורק להם את הרשות לפעול. אין ספק שההסדר הזה עובד טוב יותר מההסדר בו הממשלה גם מפעילה את השירותים בעצמה אבל עדיין מדובר כאן במונופול/קרטל הנובע מפעולת הממשלה, אין כאן הבדל עקרוני. "לעשרים-שלושים חברות אוטובוסים קטנטנות המתחרות ביניהן ושתי חברות רכבת המתחרות ביניהן אין שום אפשרות לתאם" כפי שציינתי, השוק החופשי (בתחומים אחרים) מצליח לתאם פעולות של הרבה יותר חברות בתחומים הרבה יותר מורכבים. אתה אגב יכול לטעון את אותו טיעון לגבי כל תחום אחר, אם הממשלה הכרחית כדי לתאם את הסוגים השונים של תחבורה ציבורית היא בוודאי נדרשת כדי לתאם את הסוגים השונים של חומרי הגלם שמגיעים למפעלים או הסחורות השונות שמגיעות לסופר. "חשבת פעם למה בערים כמו ניו יורק או וושינגטון יש Transit Authority אחד ויחיד שתפקידו לתכנן, לתאם ולתפעל את מערכות הסעת ההמונים?" משום שהלך המחשבה השגוי שאתה מבטא הוא נחלתם של רבים, כולל גם מקבלי ההחלטות בארה"ב. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |