|
||||
|
||||
תודה. זה אכן כך: "ובגויים ההם לא תרגיע, ולא-יהיה מנוח לכף-רגלך; ונתן יהוה לך שם לב רגז, וכליון עיניים ודאבון נפש.והיו חייך, תלואים לך מנגד; ופחדת לילה ויומם, ולא תאמין בחייך. סז בבוקר תאמר מי-ייתן ערב, ובערב תאמר מי-ייתן בוקר--מפחד לבבך אשר תפחד, וממראה עיניך אשר תראה" (דברים כ"ח, ס"ה-ס"ז). ומשהו דומה במשמעות הפוכה, מתהלים: "לערב ילין בכי ולבוקר רינה". |
|
||||
|
||||
אני חושב שהרמז בהגדה הוא דווקא לפסוק מנבואת הגאולה הסתומה של זכריה, שקראנו בסוכות: "והיה יום אחד הוא יוודע לה' לא יום ולא לילה והיה לעת ערב יהיה אור". |
|
||||
|
||||
כמעט שכחתי, http://www.youtube.com/watch?v=gZ09nCZDUzg (סכנה להרעלת פאתוס). |
|
||||
|
||||
תודה! מדהים. היא מזכירה לי את עצמי בליל הסדר. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |