|
||||
|
||||
הפתיל הזה התחיל בדיון על התפתחות שנאה בחברה ''נכבשת'', ואתה איך שהוא הסבת אותו למלחמה לחופש. זה יכול לבוא במקביל, אבל זה לא בדיוק אותו דבר. וכשמדברים על רצונם של עמים להשתחרר ולהיות עצמאיים, היחסים בינינו ובין הערבים הם לא בדיוק סיפור כזה, ואי אפשר בכלל להשוותם לשחרור מעול קולניאלי וכדומה. יש כאן סכסוך על טריטוריה. הוא התחיל לפני מלחמת ששת הימים, ונמשך אחריה. השנאה כלפינו שהיא הנושא המקורי של הדיון היתה קודם ואחר כך, וכפי שהראיתי, במציאות לא היה שום תואם בין עומק ה''כיבוש'' ועומק השנאה, וממה שאני רואה, אם בכל זאת מנסים להבחין בקשר כזה, הוא בדיוק ביחס הפוך. |
|
||||
|
||||
לא דיברתי על עומק הכיבוש כאשר הוא קיים, אלא על עצם היותו (כאמור, במצב של כיבוש ייתכן שלעיתים מוטב למדינה הכובשת לנהוג בצורה תקיפה ביותר, ולהחליש את האוכלוסיה העויינת). תהליכים חברתיים לוקחים זמן, גם היווצרותה של שנאה וגם התפוגגותה, ולראות את השנאה של השנים האחרונות כתוצאה של הנסיגה מעזה או של מדיניות מתירנית זה פשוט מגוחך ומנוגד להגיון. אם כבר, אז היא תוצאה של התקווה לסיום הכיבוש שנוצרה ע"י הסכם אוסלו והתפוגגה ביחד איתו. באופן כללי ודאי תסכים שהעם הפלשתינאי הוא האלים ביותר כלפי ישראל משנות התשעים, וזאת למרות היותו חלש ביותר כלכלית וצבאית, ותוך כדי תקופה ארוכה של כיבוש. מי הבא בתור? העם הלבנוני אני מניח (במידה קטנה בהרבה), לאחר 18 שנות כיבוש של דרום המדינה. ולבסוף מצרים וירדן, חזקות הרבה יותר מהרש"פ ולא הייתה בהן נוכחות ישראלית כבר עשרות שנים. אני לא רוצה להסתכל על הכל דרך הראייה הצרה של יש או אין כיבוש, ודאי שיש גורמים נוספים, כגון מאבק על שטחים, איסלאמיות מול לאומיות של מדינה, וכו'. אבל את היחס ההפוך שאתה טוען שקיים אני ממש לא רואה. כל מה שאני רואה זה אוכלוסיה עויינת בעזה, שבעקבות יציאת צה"ל משם יכולה ביתר קלות להכין ולבצע שיגור טילים אל ישראל. |
|
||||
|
||||
אולי אבהיר עצמי בצורה קצת אחרת. איני חושב שבעיניים ערביות נהריה או עכו פחות כבושות מהערים שנכבשו במלחמת ששת הימים. אצלם מה שהם קוראים לו נָקבה הוא הדבר הגרוע ביותר שקרה להם, ומבחינת ההיגיון הוא גם זה שצריך לעורר אצלם את השנאה הגדולה ביותר. ואכן, כפי שאמרתי גם קודם, השנאה והאלימות בעקבותיה, היו קיימים גם לפני מלחמת ששת הימים, והתחילו עוד בתחילת המאה העשרים כשראשוני היהודים הגיעו לכאן. כשמדברים על "כיבוש" מתכוונים למה שקרה אחרי מלחמת ששת הימים. לדעתי אין זה רלוונטי כלל מבחינת כמויות השנאה שלהם, ואת זאת אנו רואים כל הזמן כשבוחנים את המצב אצלם מבחינה זו. קשה לי להסביר את דעתי יותר טוב מכך. |
|
||||
|
||||
האם במילים "עיניים ערביות" אתה מתכוון גם לכל אלו שגרים מעיראק ועד מרוקו? |
|
||||
|
||||
כמו שאמרתי, הכיבוש הוא לא שורש כל רע, ולא צריך להיו גאון כדי להבין מדוע הערבים לא מתים על מדינת ישראל ועל ההתיישבות היהודית בכל מקרה. אך יש הבדל בין מקומות שיש בהם אוכלוסיה פלסטינית לאלו שאין בהם. אינני יודע מהן ''עיניים ערביות'', אבל אני די בטוח ששנאה שמבוססת על העבר לא תהיה חזקה כמו זאת שמבוססת על ההווה, והיא תמשיך להיחלש ככל שהזמן יעבור. גם את זה ההיסטוריה מראה פעם אחר פעם. |
|
||||
|
||||
זה שאתה ''די בטוח'' לא גורם לי להפסיק להיות בטוח בהפך. |
|
||||
|
||||
טוב, זה כנראה חלק מהיכולת המופלאה והכנראה ייחודית שלנו להסתכל על אותה היסטוריה ולהגיע למסקנות הפוכות... |
|
||||
|
||||
* רגע, איפה בתגובה זו הסבתי אותו למלחמה לחופש? |
|
||||
|
||||
כשהבאת דוגמאות של קולוניאליזם. אצלנו, מדובר במשהו אחר לגמרי. אנו נלחמים על הטריטוריה. התושבים (הנתינים), היה עדיף מבחינתינו שלא היו כלל. בקולוניאליזם התושבים המקומיים משחקים תפקיד חשוב במנגנון הכלכלי של העסק הזה, והם חלק מכל העניין. |
|
||||
|
||||
לא התייחסתי דווקא לזה, אלא לכל כיבוש. ואגב, איך זה משפר את המצב? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |