בתשובה לגילי, 08/05/07 23:52
 |
|
 |
||
|
||||
 |
נתנו לנו? אחת ההתניות הפבלוביות שלנו כמדינה היא שיש גופים שנותנים לנו חופש פעולה. עם כל הכבוד, לעיתים צריך לקבל החלטות גם אם משמעותן לטווח הקצר הוא כעס מצד מדינות המזוהות איתנו. חשבת על כך שארה"ב אולי הייתה מפגינה בציבור מראית עין של מתרעת אבל תומכת בפועל בהרס התשתיות? לדעתי, יכולת ההרתאה שלנו אבדה בגלל שפרטנו אותה לפרוטות. אם הרתאה מבחינתך היא פעולת תגמול מוגבלת, הפצצת שטח ריק ושאר ירקות, אז לדעתי אין בכך כלום. כמו בחיים כשהיינו ילדים, או כמו בעולם העסקי, מי שבא להתעסק עם הבריון השכונתי, צריך לקחת בחשבון שהוא יצא בשן ועין, ולא בטפיחה קלה על הכתף. אותי, כאזרח ישראלי, לא מענינים הניואנסים של הפוליטיקה הפנים לבנונית כאשר אנחנו מותקפים על ידי כח צבאי לבנוני לגיטימי. כמו שאותם לא מעניין האם הקטיושה נפלה על בית של מצביע שמאל שהיה מוכן להחזיר את הגולן. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
1) אני מסכים שלא תמיד צריך להיכנע ללחץ בינלאומי. כל מה שאמרתי הוא שבמלחמה הזאת, יחסית לעוצמת התגובה של ישראל ולמספרי ההרוגים, הלחץ הזה היה חלש מאד, והחל בשלב מאוחר. 2) הרתעה היא הרתעה - החשש של האויב מפני פגיעה קשה אם יתקוף את ישראל. ודאי שצריך לעשות מה שצריך כדי להשיג אותה. אבל מי בדיוק האויב כאן? מה יפגע ומה יעזור לו? אל תשכח שמטרתך היא לחימה באירגון גרילה. לא מעניינים אותך הניואנסים של הפוליטיקה הלבנונית? חבל מאד, כי אולי יש להם השפעה גדולה על העתיד של כולנו. כן, אפשר להסתכל על לבנון כאוייבת, אפשר להילחם בה בכל הכוח, אבל מה אתה מקבל מהסתכלות פשטנית ומוטעית על המציאות, מלבד החלטות פחות טובות? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |