בתשובה לברקת, 06/05/07 8:47
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מה היא 'דיקטטורה של המובן מאליו'? מה כל כך גרוע ב'מובן מאליו'? (פרט לכך ש'מובן מאליו' שהוא גרוע, כמובן). למה ש'טקס' הקראת סיכום הדו"ח לא יהיה שמרני ומקובע? שופט זקן מקריא סיכום דו"ח (חלקי), למה הוא מצפה? לפופוליטיקה? מי הוא הקהל שעקב אחר דברי השופט בחרדת קודש במקלטי הרדיו שבאוטובוסים ומכוניות? הוא כועס על זה שאף אחד באולם לא צעק 'אני לא הפרעתי לך אתה אל תפריע לי!'? הוא לא מתלונן על מסקנות הדו"ח החלקי, אלא על כך שהמסקנות היו צפויות מראש. אבל לפעמים המסקנה הצפויה מראש היא גם הגיונית. גם לא בטוח שהמסקנות היו צפויות מראש, בהתחלה חשדו שהועדה 'בכיס' של אולמרט. העם בישראל, בניגוד לעם בצרפת או בתורכיה, קרוב לבני ציפר, ולכן בני ציפר מרגיש נעלה יותר אם הוא מזלזל בו. את הזלזול שהוא מתאר אפשר בקלות להפוך (אני מסתמך על התיאורים שלו, בלי לבדוק בכלל על מה הוא מדבר) - התורכים מוחים נגד מנהיג אופוזיציה ומתחנפים לראש הממשלה, הצרפתים הלכו לשמוע קונצרט ורויאל 'תפסה טרמפ' על ההופעה. 'על כן, בשוך הרעש...' - מה שהיה כאן הוא שאזרחים, שלרוב נהנים לקטר מהבית ולעשות פיקניק ביום הבחירות, יצאו לכיכר להפגין נגד ראש ממשלה שכשל. ההתנגדות צמחה בעיקר בעקבות המלחמה, והתעוררה לאחר הדו"ח החלקי וסירובו של אולמרט להתפטר. זו לא הערצה עיוורת לשופטים (מעריצים שופטים? מי?), זו לא 'דיקטטורה של המובן מאליו' (אני מנחש. אני צריך הסבר מהו בדיוק ה'מובן מאליו' שצריך למרוד נגדו), זו מחאה של אזרחים דמוקרטיים שלא מוכנים לחכות עד הבחירות הבאות כי הם חוששים שראש הממשלה יגרום לעוד נזקים. בועדת חקירה משתתפים בד"כ שופטים לא כי הם 'בעלי כושר אבחנה וניתוח מפותחים', אלא בגלל שהם בעלי מקצוע במשפט, שזה בדיוק מה שועדת חקירה מנהלת. אם היו מבקשים לנסח קוד אתי היו משתפים פילוסופים (ולא שופטים), ואם היו מבקשים לנתח את שפיותם של נבחרינו היו מגייסים פסיכולוגים. וועדת החקירה הזו שופטת את תהליכי קבלת ההחלטות בממשלה בזמן המלחמה. בגלל שמדובר במלחמה השתתפו גם אלופים. לגבי גורל המדינה - נראה שפילוסופים ופסיכולוגים לא נמצאים במנגנון שדוחף אותם לעבר צמרת הפוליטיקה הישראלית. ולא נכון שרק משפטנים וגנרלים מנהלים את המדינה. ראש הממשלה הוא אמנם עו"ד, אבל הוא צמח לא כמשפטן אלא כפוליטיקאי (חבר מפלגה, ראש עיר...), ושר הביטחון צמח בהסתדרות. מה נשאר? אה - ה'התמוגגות למראה פוליטיקאים שנתפסו בקלקלתם...'. טוב, נו, הוא לא לגמרי טועה. יש באמת עונג מעוות בצפיה בנבחרינו (או כוכבינו, או מפורסמינו האחרים) מפשלים ומתפלשים. אבל לא זה מה שמפיל אותם, הם נופלים כי הם מסתבכים בנסיון לשלוט במפלגתם ובממשלתם בזמן שחברי מפלגותיהם וממשלותיהם מנסים להדיח אותם. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |